צ'ימי היה במטבח מתלבט מה להכין, זאת הייתה שעת בוקר מוקדמת לרוב ג'נקי הוא זה שקם ראשון ומכין ארוחת בוקר אבל הוא יצא לריצה ביער. "חמור" קילל צ'ימי כשהוא נזכר במיטה הקרה שנשאר בה כשהבין שבן זוגו עזב אותו בשביל אימון. הוא הבין כמה האימון חשוב אבל משהו בו רצה להישאר קרוב לחום גופו של ג'נקי. זה היה יום חופש מני רבים שהגבירה נתנה להם, לא היו הרבה משימות לעשות. "לפחות העורב המציק הזה לא פה.." נאנח צ'ימי. המבטים של העורב תמיד העבירו בו חלחלה. מהורהר במחשבותיו לא שם צ'ימי שג'נקי בוהה בו. ג'נקי התקדם בזהירות בשביל לא להבהיל את אהובו אבל זה היה מאוחר מדי צ'ימי הרגיש בנוכחות שלו ונבהל כשהוא נגע בו. "בן של אלף זונות!!!!" צעק צ'ימי בכעס כשהוא זורק עליו שקיות קטנות של מלח קדוש שהגבירה שכחה לסלק מהטירה כיוון שהם גורמים לשדים כוויות קשות. למזלו של צ'ימי אף אחת מהשקיות לא נקרעה בשביל שהמלח ישפך עליו. "בוקר טוב גם לך פרינסס" צחק ג'נקי כשהוא מתקרב לעבר צ'ימי שנסג לאחור בכוונה לברוח ביודעין ממה שיקרה לו אבל ג'נקי היה מהיר יותר ואחז במפרק ידו ומנע ממנו לזוז. ג'נקי הצמיד את צ'ימי לקיר ונישק אותו, צ'ימי ההמום מיהר לתפוס את עצמו בידיים וזרם עם הנשיקה. "בלי סקס היום" אמר ג'נקי כששפתיהם נפרדו, מביט בצ'ימי המחויך. התאומים הביטו בהם מהצד וגיחכו בשקט, לא רוצים להפריע למחזה הרומנטי שנגלה בפניהם, הם עזבו בשקט את שני האהובים והלכו לעיסוקיהם.
"מה נעשה היום?" שאל צ'ימי בסקרנות, מביט באהובו לוקח את אחד הענבים שהיו על השייש השחור במטבח ומכניס לפיו. "אתה תראה" אמר ג'נקי בין לעיסה ללעיסה, יודע שהסקרנות תהרוג את הפרינסס. ג'נקי אמר לצ'ימי להתלבש בבגדים נוחים וכך עשה, הוא לבש חולצת טריקו בצבע כחול ומכנסי נגמח שחורים, היחידים שהיו לצד החליפות שתמיד לבשו והפיג'מות למרות שתמיד נעו בטירה עם בוקסרים. הגבירה מעולם לא העירה להם על לבוש בטירה, רק כשיצאו למשימות. כשיצאו מהטירה הם עפו לכיוון המקום בו נפגשו בפעם הראשונה. לקח לצ'ימי כמה דקות לזהות את הדרך, זאת הייתה נקודה ביער בו ההורים של צ'ימי השאירו אותו לבדו בקור, זה היה יום חורפי במיוחד והשלג נערם לגובה של 30 סנטים מעל האדמה. מספיק בשביל להקפיא ילדון בן שמונה, להורים שלו לא היה כסף להאכיל את ילדם אז הם אמרו לו שהם הולכים ביחד ליער לחפש מזון ופשוט השאירו אותו שם. "בדיוק הייתה באזור עם ויני וחיפשתם משהו לצוד כשהבחנת בי" אמר צ'ימי כשהגיעו למקום. "ההחלטה הכי טובה שעשיתי" ענה ג'נקי בחיוך להביט לשמים, מנסה להסתיר את הסומק על פניו. צ'ימי רכן לכיוון העץ עליו נשען פעם כילד לראות אם החריטה עדיין הייתה שם והיא הייתה. על העץ נחרט: כאן מצאנו אפרוח ורוד. באהבה ג'נקי וויני. צ'ימי צחקק לעצמו כשהסתכל על החריטה. "בוא ממשיכים הלאה" אמר ג'נקי ואחז בידו של צ'ימי לכיוון הנקודה הבאה במסלול שלהם. הם הלכו ביער מנסים לא ליפול מהשורשים הגלויים של חלק מהעצים ביער כשהם אוחזים ידיים. אחרי הליכה של כרבע שעה הם הגיעו למעגל עצים קטן שנראה שהטיחו משהו כנגד הגזע שלהם. "הסקס הראשון שלנו.." לחש צ'ימי מזהה את ההרס שהיה במקום. התשוקה שבערה בהם. הם בדיוק סיימו משימה וצ'ימי נפגע בזרועו מאלף שניסו לתפוס בשביל להביא אותו למשפט אצל המועצה העליונה. האלף זרק לכיוון צ'ימי סכין עם להב רותח שיכל לחדור את עורו העבה של השד. הלהב פצע את עורו של צ'ימי. ג'נקי התעצבן והסתער על האלף שלא היה מוכן למתקפה הפתאומית עליו, הפיל אותו על הרצפה, הכניס לו אגרוף לבטן ולבית החזה. "זה על שפצעת את אח שלי!" גער בו ג'נקי וקשר אותו. לקח לפצע זמן להתאחות כיוון שהחתך היה עמוק, לא שזה מנע מהשניים לשכב ביחד ולהתוודות על אהבתם. ג'נקי חיבק את צ'ימי מאחור. "הייתי משחזר את הרגע. אבל אמרנו בלי סקס היום". אמר ג'נקי ונישק את רקתו של צ'ימי. "אני אוהב אותך ארנבי" אמר צ'ימי להשתחרר מהחיבוק של ג'נקי שהיה מאושר לשמוע את הכינוי החדש שלו. הם המשיכו הלאה בדרכם לעבר ביקתה ביער שהייתה בעבר מסעדה שנסגרה. הבנים לא התקרבו יותר מדי, רק הביטו מרחוק. "הדייט הראשון שלנו" צחק ג'נקי וחייך חיוך ארנבי חמוד שגרם לליבו של צ'ימי לימוס. "ישבנו פה לשתות קפה ולאכול קינוח תותים" אמר צ'ימי, עיניו היו עמוסות בדמעות לנוכח היום האמוציונלי הזה. "כן בהחלט." אמר ג'נקי, מנגב את דמעותיו של צ'ימי שזלגו להן כמו נהר.
השמש החלה לשקוע ושני האהובים החלו לחזור את דרכם לטירה. צ'ימי שם לב שמישהו או מישהי עוקבים אחריהם אבל הוא הניח להרגשה בהנחה שזה רק בראש שלו. שניהם נכנסו לחדרו של ג'נקי והתכוננו לישון. ג'נקי היה הראשון להרדם. "תמיד כשהראש שלך נוגע הכרית אתה נרדם" צחקק צ'ימי ונרדם לידו, לא מרגיש זוג ידיים זרות שלוקחות אותו מהטירה הגדולה.
