פרק 14

567 26 1
                                    

אהבה. מילה בעלת ארבע אותיות, עם משמעות גדולה.
הרבה אנשים מחפשים אהבה, אבל אני הבנתי שלא צריך לחפש אהבה, האהבה תמצא אותך.
מה שכן, אני מצאתי את האהבה שלי

עברו שלושה ימים והגיע כבר יום רביעי, אנחנו עדיין נשארים בחדרים שלנו בגלל האירוע מלבנון
"עמית ועדן קומו" העירה אותנו רותם בפעם השלישית
"אני קמה" אמרתי בלית ברירה והלכתי לשירותים
הודיעו לנו לבוא לכיתת לימוד בשעה שמונה ועשרה
ציחצחתי שיניים, שטפתי פנים ועליתי על מדי ב

"יאללה זזנו?" שאלתי אותן
"כן בואו" אמרה רותם והלכנו שלושתינו לכיוון חדר הלימוד

"טוב אז אני אעשה את זה קצר, מאחר והאירוע מתמשך ויש פצועים, אנחנו מנסים לסכן כמה שפחות, אתם משוחררים לעשרה ימים, במקרה הכי גרוע נאריך את החופשה, תודה ויום טוב לכולם" אמר קובי ויצא מכיתת הלימוד

ארזתי את כל הדברים שלי ודיפדפתי באינסטגרם
דניאלי שליייי❤❤
שומעת
את/ה: נו
אני בא שנייה טוב?
את/ה: לא חכה אני אבוא אלייך
טוב
"אני זזה" אמרתי
"לאן?" שאלה עדן
"דניאל" עניתי והיא חייכה והמשיכה לגלול באינסטגרם

"דיברתי עם ההורים שלי" אמר
"נו" אמרתי
"הם אמרו שהם בדיוק רצו לטוס למיאמי" המשיך
"אוקיי ו..?" שאלתי
"הם נוסעים במוצאש הקרוב וחוזרים במוצאש הבא, מה את אומרת ניסע איתם?" שאל
"יש לי רעיון, נלך אליי, נעשה אצלי שבת, איך שיוצא שבת נוסעים לשדה ונוסעים עם המשפחה שלך" אמרתי
"סגור" אמר
"יאללה בוא נזמין כרטיסים" אמרתי והוא צחק
"לא צריך" אמר
"מה?" שאלתי לא מבינה
"יש לנו מטוס פרטי" אמר

"יאללה זזנו?" שאלתי אותו
"זזנו" ענה ויצאנו לכיוון האוטו

"עמית הגענו" העיר אותי
"אני באה" אמרתי והוא לקח את התיק שלי ושלו ונעל את הרכב

"מי זה?" שאלה אמא שלי כשדפקתח על הדלת
"עמית" עניתי והיא פתחה
"חיים שלי מה את עושה פה?" שאלה וחיבקה אותי
"יש לנו חופש" עניתי
"דניאלי מותק מה איתך? הרבה זמן לא ראינו אותך" חיבקה אותו
"אני בסדר, איך את?" שאל אותה
"אני בסדר, תודה" חייכה

"אמא אנחנו עושים פה שבת" אמרתי
"יופי מאמי" אמרה
"אמא במוצאש אני טסה" אמרתי והיא הביטה בי
"מה? לאן?" שאלה
"מיאמי" עניתי
"עם מי?" שאלה
"המשפחה של דניאל" עניתי
"טוב מאמי" אמרה אחריי כמה שניות

"אמא" קראתי לה
"מה מאמי?" שאלה כשטיגנה שניצלים
"מתי ערן גומר היום?" שאלתי
"חצי שעה" ענתה
"אני ודניאל נלך להביא אותו ונלך איתו לקניון" אמרתי
"טוב מותק, תחזרו עד שתיים וחצי שיאכל" אמרה
"סבבה" אמרתי והלכתי לחדר שוב

"תתארגן" אמרתי לו
"לאן?" שאל
"הולכים לקחת את אח שלי מהבית ספר והולכים לקניון" אמרתי
"חכי אני מחליף בגדים" אמר

החלפתי לחולצה שחורה, ג'ינס סקיני ונעלתי ואנס (תמונה למעלה)
"את מוכנה?" שאל אותי
"כן, זזנו?" שאלתי
"כן" ענה

"ערני" קראתי לעברו והוא התקדם אליי
"עמית מה את עושה פה?" שאל
"באתי מהצבא, איך היה בבית ספר?" שכלתי אותו
"משעמם" ענה
"בוא מחכים לנו באוטו שם" אמרתי והצבעתי על האוטו של דניאל
"מי?" שאל
"חבר שלי" עניתי

"ערן תכיר, זה דניאל, דניאל ערן" הכרתי ביניהם
"אתה משחק פיפא?" שאל אותו ערן
"לפני הצבא שיחקתי מלא, עכשיו אין לי כל כל זמן" אמר
"קנו לי פיפא 21 רוצה לשחק איתי?" שאל
"קודם הולכים לקניון להסתובב ואחריי זה נחזור ותשחקו כמה שבאלכם" אמרתי להם

"ערן תמדוד את החולצה" אמרתי לו
"דניאל גם אתה לך" אמרתי לו
אחריי כמה דקות הם יצאו
"מושלם, אתם לוקחים" אמרתי

"יאללה הביתה, שאמא שלי לא תהרוג אותנו" אמרתי והלכנו לכיוון האוטו
"היה כיף?" שאלתי את ערן
"כן" ענה והמשיך לדבר עם דניאל

"חזרנו" אמרתי לאמא שלי כשנכנסנו
"יופי חמודים, ערן איך היה בבית ספר?" שאלה אותו אמא שלי
"משעמם" ענה והתיישב לאכול

ערן ודניאל שיחקו כל היום בפיפא ואני דיברתח עם חברות והשלמתי פערים עם אמא שלי
"מי זה?" שאלתי כשנשמעה דפיקה בדלת
"עומרי ואליה" אמרו מבחוץ
"שלום" אמרתי כשפתחתי להן
"שלום לך גברת, מי בבית?" שאלה עומרי כשחיבקה אותי
"אמא, ערן ודניאל" עניתי
"הופהה, חבר שלך?" לחשה אליה
"כן חכו אני אקרא לו" אמרתי

"תכיר אלה אחיות שלי, עומרי ואליה, עומרי, אליה תכירו זה דניאל" הכרתי ביניהם
הם הכירו ביניהם ואני לבנתיים בחרתי משהו לראות בטלוויזיה

"טוב יאללה דניאלי לילה טוב" אמרתי לו
"לילה טוב" אמר ונשכב לידי
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
אין כל כך מה לומר חוץ מ- מושלםםם
לאב יו❤

מי היה מאמין? - עונה 2Where stories live. Discover now