פרק 26

463 21 4
                                    

אני רוצה להתעורר לבוקר שבו לא נשפוט אחד את השני. לא לפי דת, לא לפי גזע, לא לפי מין.
לפי הבן אדם שהוא!
אני רוצה להתעורר לעולם שהייתי נמצאת בו בכיתה א. שהדאגה היחידה שלי בחיים הייתה עם איזה דובי אני אשן הלילה.
הדור שלנו עסוק במה היא לובשת, מה הוא עושה, עם מי היא מסתובבת, אם הוא מקובל, אם היא זורמת, אם היא שמנה, אם היא יפה..
אבל יש לכם מושג בכלל מה עובר על הצד השני? מה קורה לו? ניסיתם לשאול אותו אם הוא בסדר? אל הוא צריך עזרה? אולי הוא בודד, אולי קשה לו.
אנחנו כאן כדי לפזר אהבת חינם, ולא שנאת חינם.
כי אהבת חינם זה בחינם, שנאת חינם זה ביוקר.

נשמעה דפיקה בדלת
"רותם קומי לפתוח" אמרה לה עדן
"אני ישנה תפתחי את" ענתה לה בישנוניות
"אני אפתח" אמרתי בלית ברירה והלכתח לדלת
"קובי? מה אתה עושה פה?" לחשתי
"אני מצטער על השעה, אני אצטרך אותך לכמה זמן, תעלי על מדים ותבואי לכיתת לימוד, אני אחכה לך" אמר והלך
"מי זה היה?" שאלה עדן
"כלום אף אחד, אני הולכת, אני אחזור עוד מעט" אמרתי ועדן כבר הספיקה להירדם
עליתי על מדים בזריזות, סידרתי את השיער ואת הפנים ויצאתי לכיוון כיתת לימוד

"היי עמית בואי תצרפי אלינו" אמר לי קובי
בשולחן ישבו קובי ועוד שני בנים שלא הכרתי
"בואי תכירי, אלה הם איתן אזולאי ודביר לוי. איתן בשנה השנייה שלו ודביר בשנה השלישית שלו" אמר
"היי" חייכתי אליהם והתיישבתי בכיסא
"אתם בטח יודעים למה יצאתם לחופשה קצרה בימים האחרונים" התחיל
"בגלל האירוע שקרה בלבנון, החלטתי לקחת שלושה חיילים מפה, שלושה שאני סומך עליהם להחזיק נשק" המשיך
"אנחנו ניסע עוד עשר דקות לשטח פתוח, שטח צבאי, בו אני ועוד כמה חיילים משם נלמד אתכם לכוון ולירות" סיים
"מה?" הרמתי גבות
"יש לכם שבע דקות לארוז בגדים, אתם יוצאים לשבוע של מחנה בשטח בצפון" אמר ויצא מחדר
"לא לא לא מה?" אמרתי
"היי, תירגעי, הכל בסדר, לכי לחדר שלך תכיני את הבגדים והדברים שאת צריכה, אני אחכה לך מחוץ לדלת" אמר לי איתן
"טוב" אמרתי ויצאנו לכיוון החדר שלי

ארזתי את כל הדברים שאני צריכה השארתי פתק זריז לעדן ורותם ולדניאל
"בוא נלך לקחת את הדברים שלך" אמרתי לו והלכנו לכיוון החדרים של שנה ב

"מוכנים?" שאל אותנו קובי ליד הרכב
"לא" עניתי והם צחקו
"יאללב תעלו לרכב" אמר לנו קובי
ישבנו שלושתינו מאחורה איתן מימיני ודביר משמאלי

"הגענו" אמר קובי
"אין פה כלום, חוץ מחול וביקתות, זה חור" אמרתי
"לא ימצאו אותנו פה" אמר
"יש שם ביקתה אחת לשלותיכם, פינו לכם, לכו תתמקמו" אמר
"לא רגע מה, אני בת הם בנים זה לא עובד ביחד" אמרתי
"מצטער" אמר והלך לכיוון אחד הביקתות

"מה השעה?" שאלתי אותם
"שבע" ענה דביר
שכבתי על המיטה, מנסה להקל את כל מה שהולך פה
"הכל טוב, אל תחשבי שלילי, את פה כי סומכים עלייך" אמר לי דביר
"ההורים שלי חושבים שאני בחיפה כרגע, ואני פאקינג נמצאת ברמת הגולן" אמרתי

"קחו את האוזניות ששם" הצביע על מגירה קטנה
לקחתי אוזניות שחורות גדולות וגם הם והתקדמנו לקובי

השעה כבר שש וחצי בערב, לא נחנו לרגע, רק הסתכלנו על המטרה וירינו כמה שיותר
"טוב משוחררים להיום" אמר לנו קובי

שמתי פיג'מה יחסית ארוכה כי לא נעים לי ככה
חזרתי לחדר אחריי שהתקלחתי והתיישבתי על המיטה
היו לי מלא הודעות בווצאפ שכמעט הטלפון שלי קרס

דניאלי שליייי❤❤
עמית?
את בסדר?
איפה את???
מה זה המכתב הזה?
איפה את?
את/ה: אני בסדר, אני חוזרת עוד שבוע, תגיד לכולם שאני בסדר, אני עם קובי הכל טוב

החיילות הכי שוות בצהללל
רותם החיים שלי: עמית איפה את?
עדנה שלי: גברת סויסה לאן נעלמת לנו
עדנה שלי: את בסדר?
רותם החיים שלי: עמית???????
את/ה: אני בסדר, בעזרת השם שבוע הבא חוזרת, אני עם קובי, אוהבת❤

"מאמי מה קורה?" שאלה אמא שלי כשענתה
"אמא אני ברמת הגולן" עניתי
"חיים שלי מה את עושה שם?" שאלה
"משהו צבאי, אני חוזרת רק שבוע הבא משם, אני לא יודעת מתי אני אראה אתכם" עניתי
"טוב חיים שלי תיהי בקשר" אמרה
"טוב אמוש אוהבת, לילה טוב" אמרתי
"לילה טוב חיים שלי" אמרה וניתקה

נשכבתי על המיטה מרוב שיעמום
"אז מה, שנה א" אמר דביר
"שנה ג" אמרתי
"כל הבנות בשנה א יפות ככה?" שאל
"כולן יפות אבל כולן תפוסות" אמרתי
"אי אי אי לא נורא" חייך
דווקא חתיכים שניהם
"הופה שנה ב חזר מהמקלחת" אמר דביר כשאיתן חזר
"טוב לא יודעת מה איתכם, אני גמורה מהיום הזה, אני ערה באאבע וחצי בבוקר לילה טוב לכם" אמרתי וכיביתי את האור
"לילה טוב גברת" אמר דביר
"לילה טוב" אמר איתן
"לילה טוב" החזרתי ועצמתי עיניים
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
וואו וואו וואו, מה היה לנו הפרק?
-מעבר לרמת הגולן
-שני דמויות חדשים: דביר ואיתן
-המשך אירוע בלבנון
-שבוע ללא עדן, רותם ודניאל

פרק ארוך ומושלםםם!!!
לילה טוב אוהבתתת❤❤

מי היה מאמין? - עונה 2Where stories live. Discover now