אני בחיים לא אשכח את היום שבו סבתא שלי קראה לי מפונקת. היא תמיד הייתה צוחקת עליי, וגם אני על עצמי, היינו צוחקות ביחד על זה שאני לא יכולה לאכול טוסט נקניק בלחם, אני חייבת בלחמניה, על זה שאני חייבת שהציפס יהיה קצת שרוף בקצוות, על זה שאין סיכוי שאני שאם אני באה לישון אצלה מישהו ישן איתי באותה מיטה.
תמיד אהבתי להיות מפונקת בקטעים האלה, זה הרגיש לי תקופה של ילדות.
קמתי בתחושה רעה בגרון. לא רציתי לקום בבוקר.
"עמיתוש, קומי מאמי" נכנסה אמא שלי לחדר
"אמא, אני מרגישה תחושה רעה" אמרתי
"למה מאמי?" שאלה מתיישבת על המיטה
"אני צריכה לספר לך משהו" אמרתי על סף בכי
תמיד הייתי ילדה רגישה, בכל מובן, בעיקר בדברים של לספר לאמא, זה תמיד היה לי קשה. פחדתי, פחדתי שהיא תשווה אותי לאחיות שלי.
"אני מקשיבה" אמרה
"הצבא לקח אותי למקום כלשהו עם עוד שני בנים, אחד שנה ב אחד שנה ג" בלעתי את המילים כשדמעה זולגת לי על הלחי
"זה שבשנה ב, איתן, הוא נישק אותי, פעמיים, למרות שידע שיש לי דניאל, סיפרתי את זה לדניאל ולקחנו הפסקה, ככל הנראה" אמרתי מנגבת את הדמעות
"מה אני צריכה לעשות? איך לסדר את זה?" הסתכלתי עלייה
"אני חושבת שאת צריכה להסביר לו הכל, את כל הסיפור, כל שהסברת לי עכשיו, הוא יבין את זה אני בטוחה, את רוצה שאני אביא לך מים?" שאלה
"כן אבל עוד כמה דקות, אני צריכה לספר לך עוד משהו" אמרתי
"אוקיי, אני מקשיבה" אמרה
"אתמול, כשהייתי עם הבנות, אז אלמוג בטעות פלטה שבתיכון היה משהו קטן עם עומר, כי זה התקשר לסיפור עם אוראל ודניאל שהיה במיאמי, ואז רז התחילה לשפוך את הלב שלה ולהגיד שכולן תמיד מספרות לי הכל כי הן סומכות עליי אבל אני לא סומכת עליהן. היא סיפרה שהיא איחלה לעצמה להיות אני, וזה צבט לי, זה מחמיא אבל כואב בו זמנית" אמרתי
"את מכירה את המשפט 'חיקוי, זאת הדרך הכי טובה להחמיא למקור?' " שאלה
"תודה אמא, אני אוהבת אותך, את הכי חשובה לי בעולם" אמרתי וחיבקתי אותה
דניאלי שליייי❤❤
את/ה: אתה סוגר שבת?
לא אני עוד מעט יוצא הביתה, קובי שיחרר אותי
את/ה: יש מצב נפגשים?
אני אבוא לאסוף אותך בשתיים עשרה וחצי, נשב ברביבה וסיליה
את/ה: סגור
הבטתי בשעון וראיתי שהשעה כבר שתיים עשרה
הוצאתי מהארון ג'ינס סקיני שחור, חולצה לבנה, דר מרטינס וסריג ארוך (תמונה למעלה)
התלבשתי בזריזות, התבשמתי וסידרתי את השיער
דניאל סימס לי שהוא בחוץ ואני לקחתי אני הטלפון מהמטען
"ביי אמא זזתי" אמרתי
"לאן?" שאלה
"אני ודניאל הולכים לדבר" עניתי והיא הנהנה
"היי" אמרתי כשנכנסתי לאוטו
"מה קורה?" שאל מתחיל לנסוע
"טוב מה איתך" שאלתי
"אני בסדר" ענה
"אני מבין, אני גם הגבתי בצורה לא נורמאלית, הייתי צריך להבין שזאת לא הייתה אשמתך, זאת הייתה אשמת האפס הזה שמישק אותך למרות שידע" אמר לאחר שהסברתי לו
"דניאל, אני אוהבת אותך" אמרתי
"גם אני אוהב אותך, עמית" אמר
"נזוז?" שאלתי
"יאללה" אמר וסימן למלצרית להביא חשבון
"איפה את עושה שבת?" שאל
"בבית איפה" עניתי
"מה אומרת נעשה מפגש משפחות?" שאל פתאום
"מה?" שאלתי מסתכלת עליו
"תבואו אלינו, תישנו אצלנו, כמה אתם? ההורים שלך בחדר, את איתי, אחים שלך בחדר ואחיות שלך יבואו לדעתך?" שאל
"אחותי הגדולה הולכת לחמותה ואחותי השנייה סוגרת בבסיס" עניתי
"נו אז סגרנו, דברי עם ההורים שלך, אני אדבר על שלי וגמרנו" אמר
"ספונטני, אהבתי" חייכתי והתקשרתי לאמא שלי
"אמא מאחד ועד עשר כמה את ספונטנית?" שאלתי ושמתי על ספיקר
"לפי הקול שלך 4" אמר וצחקתי
"מה אומרת לעשות שבת אצל דניאל?" שאלתי
"מה?" שאלה
"כן נו בואו, הם גם שומרים שבת, יש שם חדרי אורחים, נפגיש ביניכם" אמרתי
"אני אדבר עם אבא, אני אסמס לך עוד מעט" אמרה
"סבבוש" אמרתי
"ביי מאמוש" אמרה
"ביי אמוש" ניתקתי
"טוב את ככה או ככה עושה איתי שבת, בואי נזוז אליי" אמר
הבית שלו מטר מהבית קפה הזה
"יאללה" אמרתי
אמוש שליייי
איפה הוא גר?
את/ה: פארק צמרת תל אביב
טוב אנחנו נבוא עם לירון וערן
את/ה: סגור קומה 28
👍🏽
"דניאל, אמא שלי סימסה לי שהם באים" אמרתי כשהיינו במעלית
"סגור" אמר כשיצאנו אל עבר הדלת
"עמיתוש כמה זמן לא ראיתי אותך" חיבקה אותי ליאת כשפתחה לנו
"כן אמא הבנו כבר שאת חולה על עמית אבל אני הבן שלך" צחק
"שתוק קצת ותפרגן" צחקה
"מיקוש" אמרתי והיא קפצה עליי בחיוך
"עמיתוש התגעגעתיי אבל חייבת לספר לך משהו" אמרה
"סבבה רק תתני לי להתארגן יש לנו את כל השבת עוד לפנינו" צחקתי
"עמיתוש" אמרה ליה
"ליוששש הופה גם סיווני איתה" אמרתי
"הכי יפות שישש" אמרתי וחיבקתי אותן
"אוף אני שרופה על הדבר הזה" אמרה ליה ומחצה לי את הפנים
אמא שלי הכירה את ליאת ואבא שלי הכיר את גיא
לירון וערן הכירו את האחים של דניאל
וכבר נגמר הקידוש שפשוט הרג אותי מצחוק
ישבנו בספה, מריצים בדיחות כאילו אין מחר, אני מצלמת את הזיכרון הזה במוח שלי, מקווה שהרגע הזה לעולם לא יגמר
"דני איפה הפיג'מה שלי?" שאלתי
"אני חושב שהיא בכביסה" ענה
"אןייי" אמרתי וחיפשתי משהו אחר לשים לפיג'מה
"קחי חולצה שלי מהמגירה" אמר
"ומכנס מה איתו" אמרתי מרימה גבות
"לא יודע תאלתרי משהו" אמר
"טוב אל תסתכל" אמרתי והחלפתי לחולצה שלו ופשוט מעל התחתונים שלי תחתונים שלו
"חצוף! ראיתייי" צחקתי וקפצתי עליו
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
אמאלההההה
סורי שנעלמתייייייי אני גמורה מעייפות אבל אמרתי שאין מצב שאני לא מעלה לכם היום פרק
אז קחו פרק ארוך שהרבה זמן לא עשיתייי
לאב יוו😍😍😍😍😍😍😍
YOU ARE READING
מי היה מאמין? - עונה 2
Romantizmמקום 1 #חתונה מקום 1 #געגוע מקום 2 #סיפורחדש מקום 2 #מסיבה מקום 3 #צבא מקום 3 #אחים מקום 3 #זוגיות מקום 3 #קושי מקום 8 #מתח מקום 9 #חברות מקום 11 #רומנטיקה תודה יפים שלי על הכללל😍😍 ~~~~~~סיפור גמור~~~~~~ ~~עונה 2 לסיפור - 'מי היה מאמין?'~~ החיים מ...
