פרק 19

486 30 2
                                    

כל החיים שלי אמרו לי שאני הכי יפה. מאז שנולדתי ועד היום. אני זוכרת שכל פעם שהייתי רואה את דוד של אבא שלי הוא היה לוחש לי באוזן 'הנה הילדה הכי יפה'. זה אף פעם לא היה מובן מאליו מבחינתי, בכל פעם שהיו אומרים לי שאני יפה הייתי מסמיקה. תמיד חשבתי שכולם אותו דבר, כולם יפים, כולם חכמים, כולם שווים, והדבר שאני הכי שמחה ממנו כרגע, שאני עדיין חושבת ככה.

"היא ישנה" שמעתי את ליה אומרת לדניאל
"תגידי לי אם היא מתעוררת, בסדר?" שאל
"לא מבטיחה כלום" ענתה וסגרה את הדלת
"היי, התעוררת?" שאלה אותי
"כן" פיהקתי
"אני חוזרת לישון" אמרה וחזרה למיטה
"אני קמה, תודה שנתת לי לישון פה" אמרתי בחיוך
"בכיף יפה שלי" אמרה ועצמה עיניים

"עמית מה את אומרת נעשה סיבוב ביחד?" שאלה אותי ליאת
"כן למה לא" עניתי בחיוך
"תתארגני ונצא" אמרה לי בחיוך
"אוקיי" אמרתי בחיוך והלכתי להתלבש

הוצאתי מהמזוודה ג'ינס קרעים כחול, חולצה שחורה ונעלתי אולסטר שחורות (תמונה למעלה)
"ליאת אני מוכנה" אמרתי לה
"אז יאללה מאמי בואי נצא" אמרה ולקחה את המפתחות של האוטו

ישבנו במסעדה כלשהי כשרה והזמנו לאכול
"תשמעי, אני שמעתי מה קרה, אני לא כועסת זו לא אשמתך, אני לא רוצה שאחד מהבנים שלי יפגע" אמרה לי
"גם אני לא, אבל אני אוהבת את דניאל ואני לא יןדעת מה לעשות" אמרתי
"תלכי אחריי הלב שלך" אמרה והסתכלה בעיניים שלי

חזרנו הביתה אחריי שהסתובבנו קצת בקניון
"אפשר שנדבר?" שאל אותי דניאל
"כן ברור" עניתי והנחתי את הטלפון על השידה בחדר שלו
"את בטח שמעת את הסיפור אז אני פשוט אגיע לעניין" אמר
"אוקיי" אמרתי
"אני לא רוצה לאבד אותך, אני אוהב אותך אבל אני גם לא רוצה לפגוע באח שלי בכל זאת הוא האח היחיד שלי" הסביר
"דניאל אני אוהבת אותך, אני לא מוותרת עלייך" אמרתי ונישקתי אותו

"היי מאמי איך את?" שאלה אותי אמא שלי
"בסדר אמא איך את?" שאלתי
"אני בסדר, נהנת?" שאלה
"כן סוג של" עניתי
"מה יש תותית?" שאלה
"סתם נוצר מצב לא נעים כל כך" עניתי
"ספרי מאמי, מה יש?" שאלה
"אח של דניאל וחברה לו נפרדו בגללי" עניתי
"מה? אני לא מבינה" אמרה
"יש מצב שהוא מרגיש אליי משהו, לפי מה שהבנתי" אמרתי
"נו ברור איך אפשר שלא" אמרה
"די נו אמא תעזרי לי, מה לעשות?" שאלתי
"תעשי מה שאת מרגישה, את אוהבת את דניאל? לכי על זה, את לא צריכה להיות תלויה על אנשים אחרים, אח שלו רוצה אותך? את מוזמנת להגיד לו שאת לא מרגישה כמוהו ושאת מקווה שהוא ימצא את מי שהוא רוצה, משהו בסגנון" אמרה
"תודה אמא, אני אוהבת אותך הכי בעולם" אמרתי
"גם אני מאמי, יאללה לכי לסדר את הבאלגן" אמרה
"טובוש ביי" אמרתי
"ביי מותק" אמרה וניתקה

"היי אוראל! חכה שנייה, יש אפשרות שנדבר?" שאלתי אותו
"בטח שאפשר, אפילו רצוי" ענה
"נצא לבחוץ?" שאלתי
"למה לא" ענה והלכנו ביחד לכיוון המרפסת

"תשמע, אני יכולה להגיד לך בלב שלם, שגם אם הכרנו לפני כמה זמן, ובאמת שלא דיברנו הרבה, נכנסת לי ללב, אתה בן אדם מדהים בעיניי, אבל אני ודניאל זה זה, אני מחשיבה אותך בחבר טוב שאני יכולה לספר לו דברים אישיים שלי ולסמוך עליו, אבל אני לא חושבת שאנחנו צריכים להיות מעבר לזה" שפכתי את כל הדברים שרציתי להגיד
"תודה, אני מעריך את זה מאוד שלא השלת אותי ואמרת את כל מה שיש לך לומר עכשיו ולא מאוחר מידי, אני מודה לך ומאחל לך ולדניאל רק טוב, אני יכול להגיד לך שזכית בבן אדם מדהים וגם הוא זכה, הוא זכה בך" אמר
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
סוריייי שלא יצא אתמול פרק, שבת נכנסה מוקדםםםם ולא היה לי זמן לכלוםםםםםם
לאב יווו❤❤❤
אשמח אם תצביעו😘

מי היה מאמין? - עונה 2Where stories live. Discover now