פרק 13

593 23 1
                                    

לאנשים תמיד היו הגדרות שונות לאושר, אני תמיד ידעתי שאושר בא ממקום לא צפוי, זה יכולה לבוא מהצלחה כלשהי או בכלל מאהבה
בכל מקרה לכל אחד יש אושר אחר

"חיים שלי קומי, צריך ללכת לבסיס" העיר אותי דניאל
"נו דני" אמרתי לו
"יאללה קומי" אמר לי
"אני קמה" אמרתי והלכתי לשירותים
שטפתי פנים, ציחצחתי שיניים והלכתי חזרה לחדר
שמתי עליי ג'קט בצבע שחור וירדתי למטה

"וואי באלי שוקו" אמרתי לדניאל
"יש פה, רוצה?" שאל אותי
"כןן" עניתי והוא הכין לי ולו נס
"תודה בובי" אמרתי לו והתיישבנו אחד ליד השני

עליתי על מדי א ואירגנתי את כל הדברים האחרונים לפניי שנצא
"מוכנה?" שאל אותי
"כן" עניתי

"ביי עמיתוש" אמרה לי ליאת
"ביי תודה רבה, היה לי ממש כיף" אמרתי לה בחיבוק
"אין על מה, תסעו בזהירות" אמרה לנו

"נסיכה שלי הגענו" העיר אותי דניאל
"אני קמה" אמרתי והתמתחתי
"יאללה שלא נאחר" אמר

הלכתי לחדר, רותם ועדן עדיין לא באו
התחלתי לסדר קצת את הבגדים בארון
"ליידיס אנד ג'לטלמן שי איס באק (גבירותיי ורבותיי היא חזרה)" אמרה עדן
"איזה סתומה, איך התגעגעתי" צחקתי וחיבקתי אותה
"מלאי חדש של בגדים?" שאלה אותי
"ברורר" צחקתי
"היי כולם" נכנסה רותם במהירות
"שלום לך" אמרתי וחיבקתי אותה
"שלום" אמרה לה עדן

"איך היה בחתונה?" שאלתי את עדן
"כיף אבל מעייף" ענתה לי
"יאללה יום חדש מתחיל, בואו לומדים היום" אמרתי

"שלום, אני אורית, אני אעשה את זה קצר ואסביר למה אני פה" אמרה בכיתה
"קרה פיגוע צבאי מלבנון, אנחנו בכוננות ולכן תישארו בחדרים שלכם היום, המידע הזה סודי אסור לכם לספר לאף אחד, נשלח לכם כמה עמודים באחד הספרים, יום טוב לכולם" אמרה והלכה במהירות לא נותנת לנו להגיב
"כולם להתפזר לחדרים שלהם" נכנס פקיד ויצא גם הוא
"יאללה באות?" שאלתי אותן
"בואו" אמרה עדן
"עמית דברי איתי בלילה" אמר לי דניאל ונישק אותי
"טוב" אמרתי בחיוך והלכנו לחדר

"מה נעשה?" שאלתי אותן כשהיינו בחדר
"נחלק את היום, חצי שעה נדבר בטלפון עם ההורים והכל, וכל שאר היום ניהיה ביחד ונעשה ערב בנות" אמרה עדן
"מתאים" אמרתי
"סבבה" אמרה עדן

"חיים של אמא קרה משהו?" ישר שאלה אמא שלי
"לא אמא הכל בסדר" צחקתי
"את לא לומדת? ממתי את מתקשרת על הבוקר?" שאלה
"יש משהו צבאי, אסור לנו לספר" עניתי
"לא נורא מאמא, בואי קחי את לירון וערן לפני שהם הולכים לבית ספר" אמרה והעבירה לי את הטלפון
"עמית" שמעתי את לירון
"חיים מה קורה?" שאלתי אותו
"וואלה בסדר, מה איתך?" שאל
"כנל, מתי יש לך בגרות בהיסטוריה?" שאלתי
"עוד מעט" ענה
"וואי חיים שלי בהצלחה אני בטוחה שתצליח" אמרתי לו
"בעזרת השם, חרשתי על המבחן הזה כמו על החיים שלי" אמר
"יופי חיים שלי מתגעגעת, איפה ערן?" שאלתי
"הנה פה, קחי אותו" אמר והעביר את הטלפון
"ערני" אמרתי
"עמית איפה את?" שאל
"אני בבסיס, עוד כמה זמן אני אבוא לראות אותך" אמרתי
"ישש אני מתגעגע אלייך תחזרי כבר" אמר
"אני אחזור בקרוב" אמרתי
"טוב כפרה עלייך" אמר
"מאז שאתה בן ארבע אתה אומר את זה לא נמאס" צחקתי
"אף פעם לא" צחק
"יאללה חיים נדבר" אמרתי
"ביי" אמר וניתק

"יאללה מה עושות?" שאלתי
"בואו שאלה שאלה שאלה" הציעה רותם
"זורמת" אמרה עדן
"טוב יאללה" אמרתי
"אני שואלת את עדן, עדן את עמית ועמית אותי" אמרה
"סבבוש" אמרנו
"כמה זמן את וחבר שלך ביחד?" שאלה
"שנה וחצי" ענתה
"מה החלום ילדות שלך שההורים שלך לא הסכימו לך?" שאלה אותי עדן
"סאמר סקול" עניתי
"את בזוגיות?" שאלתי אותה
"זה די טרי" ענתה
"דייייי" צעקה עדן בחיול
"מי זה?" שאלתי מסוקרנת
"מכירה את מור דהן?" שאלה
"הוא בבסיס שלנו לא?" שאלה עדן
"כן, אנחנו די ביחד" ענתה
"אני בהלם" אמרתי בחיוך
"גם אנייי" אמרה עדן
"מזל טובב" אמרנו לה
"תודה אהובות שלי" החזירה

"בנות שלחו שיעורים" אמרה עדן
"כמה עמודים?" שאלתי
"שש" ענתה
"בואו נגמור את זה עכשיו" אמרה רותם

"סוף סוף גמרנו" אמרה עדן
"מה השעה?" שאלתי
"שש וחצי" ענתה רותם
"אני הולכת להתקלח" אמרתי ונכנסתי למקלחת

לבשתי פיג'מה קצרה כי היה לי חם בטירוף ונשכבתי במיטה
דניאלי שליייי❤❤
מה עושה?
את/ה: בדיוק יצאתי מהמקלחת, אתה?
גם אני
את/ה: עשית שיעורים?
כן, את?
את/ה: כן כן גמרתי הכל עם הבנות
יופי נסיכה שלי, אני אוהב אותך
את/ה: גם אני אוהבת אותך

דיברנו עוד קצת ואז הייתי עייפה אז הלכתי לישון
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
סורי שהפרק יוצא רק עכשיווו
לאב יו❤

מי היה מאמין? - עונה 2Where stories live. Discover now