באיזשהו פרק מסויים בחיים שלך, אתה מבין שהבית ספר, הוא לא רק לימודים, ציונים והשגים. הוא יותר מזה. הוא מה שגרם לנו להכיר את החברים שלנו. אלה שילוו אותנו כל החיים. אלה שתמכו בנו ברגעים הכי קשים. כי בסופו של יום, הדבר שיש לנו זה חברות.
"עמיתוש" קפצה עליי עדן
"יפה שלי התגעגעתי" חיבקתי אותה
"חיים שלייי" קפצה עליי רותם
"שרופי התגעגעתי" אמרתי לה
"מה איפה היית? דאגנו בטירוף" אמרה עדן כשהתנתקה ממני
"עזבו סיפור ארוך" אמרתי והסטתי את שיערי אחורה
"בוקר טוב לכולם, אחריי שנעדרתי לכמה ימים, חזרתי, מישהו רוצה להגיד לי עג איפה התקדמתם?" שאל
"עמוד 217" ענתה רותם
"תודה לך רותם, תעשו לבנתיים את עמוד 218 כבר נמשיך, עמית בואי הנה" אמר לי
"דבר ראשון אני רוצה שעד מחר תשלימי את כל החומר שנלמד כשהחסרת, דבר שני אני רוצה שבכל בוקר, אחריי ארוחת הבוקר, תלהי לנשקיה ותיקחי משם רובה" אמר והינהנתי
"שלום, אני כאן בשביל לקחת רובה" אמרתי
"רישיון" אמר הפקידה
הראתי לה את הרישיון שהכינו לנו אתמול והיא הביאה לי סוג של רובה יחסית גדול
"תודה רבה לך" אמרתי וחתמתי לה
"היי, אפשר שנדבר?" שאלתי את דניאל כשגמרנו את הלימודים
"אני לא יכול אני די עסוק" אמר באי סבלנות והסתכל לצד
"הא טוב אפשר גם מחר או מחרתיים או.." באתי להמשיל אבל היא קטע אותי
"תאמיני לי שאם אני ארצה לדבר איתך אני אפנה אלייך, אבל לא כרגע, אני צריל זמן לחשוב" אמר ופשוט הלך משם
"היי אני לא כל כך מרגישה טוב, אני מאוד מצוננת ואני קופאת מקור" אמרתי לרופאה של הגדוד
"בואי הנה" אמרה
"את קצת חמה" אמרה והוציאה דף מהמגירה
"שלושה גימלים" אמרה
"תודה רבה" אמרתי ויצאתי מהמרפאה
"היי אמא מה קורה?" שאלתי
"טוב מאמי איך את?' שאלה
"ככה, יש מצב את או אבא באים לקחת אותי?" שאלתי
"מה מאמי מה קרה?" שאלה
"לא מרגישה טוב, קיבלתי שלושה גימלים" עניתי
"אבא יוצא אלייך" אמרה
"תודה אמא" אמרתי
"ביי מאמי" אמרה
"ביי" ניתקתי
"מה עמית את הולכת?" שאל עדן
"כן לא מרגישה טוב כל כך" עניתי
"הא טוב חיים שלי תרגישי טוב" אמרה וחיבקה אותי
"אני לא הולכת עכשיו, אבא שלי רק יצא, זה שעה וחצי נסיעה בתקווה שאין פקקים" צחקתי
"טוב בסדרר בואי אני אעזור לך לארגן את הדברים" צחקה
"ביי יפות שלי דברו איתי" אמרתי לעדן ורותם
"ביי חיים נתראה בחמישי" אמרה רותם
"ביי יפה שלי" אמרה עדן
"אבוש התגעגעתי" אמרתי וחיבקתי אותו
"גם אני חיים שלי" אמר והתחיל לנסוע
הגענו בשעה 23:13
"אמוש התגעגעתי" אמרתי וחיבקתי אותה
"
הסתומות מראשון
את/ה: מה אומרות ניפגש בספונטני, קיבלתי שלושה גימלים
אלמוגים בים: זורם לי, בואו אליי
רזוש הקנאית: מתאים, בדרך
איילת מטיילת: יצאתי
אמוש נטלי: בדרך
את/ה: כנלוש
"למה קיבלת גימלים?" שאלה איילת
"סתם לא הרגשתי טוב, עכשיו אני יותר טוב" אמרתי
"אוף אני מקנאה בך עמית באלי חברר" אמרה רז
"אז זהו שנפרדנו" אמרתי
"מה??" צעקה אלמוג
"כשהיינו במיאמי, אח שלו וחברה שלו נפרדו, בגללי, אח שלו רצה אותי והיה ריב אבל עכשיו הכל בסדר" באתי להמשיך אבל רז קטעה אןתי
"שמי האחים לבית משפחת פרידמן רוצים אותך, הקנאההה" אמרה רז וצחקתי צחוק קטן
"אחריי זה הצבא שלח אותי לאנשהו עם עוד ילד שנה ב וילד שנה ג, עכשיו הילד שנה ב החליט לנשק אותי פעמיים למרות שהיה לי את דניאל, ויצא שבגדתי בדניאל ונפרדנו סוג של" אמרתי
"מזכיר לי את הפעם ההיא בכיתה יב שעומר ואת הייתם יחד ו-" באה להמשיך אבל רס קטעה אותה
"ידעתי!" צעקה
"אני תמיד ידעתי שאת מסתירה ממנו משהו" אמרה
"עמית, אנחנו תמיד היינו מספרות לך הכל כי אנחנו סמכות עלייך, אני סומכת עלייך, למה את לא סומכת עליי ומספרת לי דברים" אמרה ולא נתנה לי לדבר
"את יודעת, תמיד איחלתי לעצמי להיות את, תמיד ניסיתי לחקות אותך, יופי שונה ומיוחד, אופי משגע, יחידה מובחרת בצבא, הורים מושלמים ודואגים, אחים מוצלחים ושהיית קשובה לכולן" פרקה את הדברים שהיו על ליבה
"רז, את חושבת שתמיד הייתי ככה? את חושבת שאף פעם לא הייתי שקרנית? או צבועה? את לא זוכרת איזה שמנה הייתי בכיתה ח וכמה זמן לקח לי להרזות, או בכלל תראי איזה יפה את, את צודקת לא סיפרתי לכן את הקטע עם עומר אבל זה לא אומר שאני לא סומכת עליכן" אמרתי
"זה בטח קל שכל הבנים רוצים אותך" ירקה
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
אאוץ
המתח עולהההה
לאב יו❤❤
YOU ARE READING
מי היה מאמין? - עונה 2
Romansמקום 1 #חתונה מקום 1 #געגוע מקום 2 #סיפורחדש מקום 2 #מסיבה מקום 3 #צבא מקום 3 #אחים מקום 3 #זוגיות מקום 3 #קושי מקום 8 #מתח מקום 9 #חברות מקום 11 #רומנטיקה תודה יפים שלי על הכללל😍😍 ~~~~~~סיפור גמור~~~~~~ ~~עונה 2 לסיפור - 'מי היה מאמין?'~~ החיים מ...
