פרק 33

447 19 20
                                    

היום יצא לי לראות סירטון, בסירטון הייתה מישהי שעומדת ברחוב עם שלט. על השלט היה כתוב 'חיבוק חינם', כמה אנשים עברו, חיבקו, שמחו וחלקם פרקו את ליבם. היה אחד שעמד במקום, מסתכל אל האופק.
האישה ניגשה אליו עם השלט ושאלה בחיוך "חיבוק חינם?"
הילד התעלם אבל האישה לא ויתרה
"היי, אני יודעת שקשה, זאת רק תקופה, והיא עוברת, תראה אותי היום, מחלקת חיבוקים" צחקה
הילד חשב וחשב וחשב למשך שלוש דקות
"תודה, הייתי צריך את זה" אמר וחיבק אותה

יום שבת. יום המנוחה.
שטפתי פנים, ציחצחתי שיניים והלכתי להתלבש.
לבשתי סתם טרנינג ותישרט לבנה וירדתי למטה.
"בוקר טוב" אמרתי לאמא שלי ולליאת
"בוקר טוב" אמרו ואירגנו שולחן

"דני בוא נעשה משהו" אמרתי לו אחריי הקידוש
"מה את רוצה נעשה?" שאל
"בוא נעשה סיבוב" אמרתי
"יאללה" אמר וקם מהמיטה להתארגן

לבשתי ג'ינס קצר בצבע כחול, חולצה לבנה, ג'קט ג'ינס שחור ואייר פורס לבנות (תמונה למעלה)
"אני מוכנה" אמרתי לו
"נצא?" שאל כששם בושם
"כן" עניתי

"זזנו" אמר לאמא שלו
"לאן?" שאלה בזמן שקראה עיתון
"סיבוב" ענה והיא המשיכה לקרוא עיתון

"אני אוהבת את כל הירוק פה" אמרתי
"בוא נשב על הספסל" אמרתי והתיישבתי
"זוכר את שנת 2020?" שאלתי
(השנה פה היא בעצם שנת 2025)
"קורונה" אמר
"הייתי חולת קורונה חודש לפני שמצאו את החיסון" אמרתי
"מזל נאחס" צחק

"אבל המעלית שבת עוצרת בקומה שלך?" שאלתי אותו
"כן" ענה
"אבל אנשים יכולים להיכנס לשם וכאילו בדרכ ביום יום רק עם טביעת אצבע אפשר לעלות לקומה שלכם" אמרתי
"כן זה קטע הזוי, אבא שלי שילם הרבה כסף בשביל זה" אמר

"תיזהר אתה תיפול" חסמתי אותו כשכמעט דרך על בור ברצפה
"תודה" אמר בחיוך

"עמית??? עמית תעני לי, עמית!" שמעתי את דניאל
"דניאל" לחשתי
"עמית! היי היי, הכל בראש, תיזכרי את זה, כת תיהי בסדר" אמר מנסה להשאיר אותי ערה
"יש למישהו טלפון?" שאל את אחד האנשים שהיו סביבי
"קח" אמר איזה אחד והביא לו את הטלפון
מאז לא שמעתי שום דבר
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
אני מצטערת שהפרק קצרררר
רציתי לעשות סוף סוף קצת מתח בסיפור הזהה
אז תצטרכו לחכות לפרק הבא בשביל לדעת מה קרה לעמיתת
אשמח אל תצביעו❤
לאב יוו😍😍😍😍😍😍😍😍

מי היה מאמין? - עונה 2Where stories live. Discover now