פרק 16

542 28 6
                                    

יום שבת. יום מנוחה. היום האהוב עליי בשבוע, היום הכי רגוע בשבוע. אין דיבורים מלוכלכים, אין צביעות, אין דיבורים על כסף או ירושה, יום אמת.

קמתי בבוקר במיטה לבד מאחר ודניאל הלך עם אבא שלי, לירון, בעלה של עומרי וחבר של אליה לבית כנסת
שטפתי פנים, ציחצחתי שיניים והלכתי למטבח
"בוקר טוב" אמרתי לאמא שלי
"בוקר טוב" ענתה לי
"איפה עומרי ואליה?" שאלתי
"ישנות עדיין" ענתה
"ממתי אני קמה לפניהן?" צחקתי
"את זה באמת צריך לברר" צחקה גם היא
הכנתי לי שוקו ולחקתי את העוגיות האהובות עליי - שוקולד צ'יפס

נגמר הקידוש במהירות, היה ממש מצחיק כמו אתמול, היינו בהרכב מלא
השבתות אצלנו בבית תמיד היו מצחיקות, היינו מלאי שמחת חיים
המשפחה שלנו היא המשפחה הכי משוגעת שתפגשו
את עומרי תמיד דחפו להיות עורכת דין מצליחה ואת אליה בכלל דחפו להיות רופאת שיניים
לירון תמיד רצה להיות שחקן כדורגל וערן תמיד רצה להיות כדורסלן
בכל שישי בערב סבא שלי היה בא אלינו והיה צוחק עלינו שאנחנו נכדים חמודים
אולי אנחנו לא המשפחה המושלמת, אבל אנחנו מי שאנחנו

"אוף אני עייפה" התלוננתי
"אז תשני" אמר דניאל
"אבל לא באלי" אמרתי
"אירגנת מזוודה?" שאל
"פאק שכחתי שאנחנו טסים" אמרתי והלכתי לחדר של ההורים שלי במהירות

"אמא דחוף איפה המזוודות?" שאלתי
"למה את צריכה?" שאל אבא שלי
"אני טסה בלילה" עניתי והוצאתי כמה מזוודות מהארון
"מה? לאן?" שאל
"מיאמי, עם המשפחה של דניאל" עניתי
"לכמה זמן?" שאל
"מוצאש הבא" עניתי
"טוב מותק תהני" אמר ברצינות אחריי כמה שניות

"מה מזג האוויר שם?" שאלתי את דניאל
"שמש" ענה
"בדוק?" שאלתי
"כן" ענה

הוצאתי מלא בגדים יפים שהשתלבו לי נדיר
"אל תשכחי בגד ים" אמר
"ברור לים" אמרתי כמובן מאליו
"יש גם בריכה" אמר והסתובבתי אליו

התקלחתי בזריזות והוצאתי מהארון ג'ינס מכנס עור כזה, חולצה שחורה, ג'קט שחור כזה יפה ונעלתי נעליים גבוהות יפות כאלה
אירגנתי בצד משקפי שמש וסידרתי את השיער שלי

יצאה השבת ואירגנתי את כל הדברים ליד הדלת
"ביי אמא תודה היה כיף, שבוע טוב" אמרתי לה בחיבוק
"ביי מאמי תהני ותשמרי על עצמך" אמרה
נפרדתי מאחים שלי ומאבא שלי ואני ודניאל יצאנו לכיוון הבית שלו

"מתרגשת?" שאל אותי בזמן הנסיעה
"כן, אף פעם לא הייתי במיאמי" עניתי
"הייתי כמה פעמים כשהייתי קטן, מה היעג האחרון שהיית בו?" שאל
"פריז" עניתי

"לקחת הכל?" שאלתי אותו
"כן בואי מחכים לנו למטה" אמר וירדנו לחניון

הגענו לשדה תעופה, מודה שהתרגשתי, פעם אחרונה שטסתי הייתה לפני ארבעה חודשים (?)
"עמיתתת את יכולה לצלם אותי?" שאלה אותי מיקה
"כן בטח" עניתי והיא הביאה לי את הטלפון שלה
צילמתי אותה כמה תמונות והיא ממש אהבה
"וואי נדיר, עכשיו בואי אני אצלם אותך" אמרה וכיוונה את המצלמה
היא צילמה אותי כמה תמונות והייתה אחת שתפסה לי את העין
"זאתי נדירה תעלי אותההה" אמרה
"סבבוש" אמרתי והעלתי

הגענו לשדה תעופה, מודה שהתרגשתי, פעם אחרונה שטסתי הייתה לפני ארבעה חודשים (?)"עמיתתת את יכולה לצלם אותי?" שאלה אותי מיקה"כן בטח" עניתי והיא הביאה לי את הטלפון שלהצילמתי אותה כמה תמונות והיא ממש אהבה"וואי נדיר, עכשיו בואי אני אצלם אותך" אמרה וכיוונ...

Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.

Amit_suisa: Miami
(תחשבו שזה יותר בחושך)
Eden.shalev: אני שרופההה
Eden.shalev: ככה את עוזבת אותיייי
Mika fridman3: גיסתי לעתיד😍
Mika fridman3: הכי יפה בעולם הזההה
Daniel fridman: חיים שלי
Daniel fridman: חברה שלי הכי יפה❤
Sivan_frisman2: מהממת שלייי
Yarin.fridman: יפה שלי😍
Almog.gabay: מאוהבתתת

היו עוד כמה תגובות שלא הספקתי לקרוא כי אדל אמרה לי ולדניאל שצריך לזוז

הגענו למטוס הפרטי שלהם, התמקמנו בזריזות בכיסאות הנוחות
18 שעות טיסה - התחלנו
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
יפים שלי אוהבת הכי שיששש
מ ו ש ל ם !!!!
לאב יווו😍😍😍😍😍😍

מי היה מאמין? - עונה 2Where stories live. Discover now