בעקבות הנשר הכחול

לוסי מארקס: תצפיתנית עם ראייה חדה

אן יצאה בסערה מהחדר מפות מתירה שובל של דפים מעופפים שחבטו באריאנה. היא מיהרה אל לוסי שירדה מהתורן בזריזות. "מה קרה?" שאלה אן בדאגה.
"הגלים מתחזקים וגם הרוח ואני חושבת שראיתי משהו" לוסי אמרה במבוכה.
"משהו?" אן שאלה "קראת לי לפה בשביל משהו?" היא רצתה לוודא.
לוסי הנהנה "משהו גדול מאוד" הדגישה "בשעה שלוש".
אריאנה התפרצה בהתנשפות לשיחה בעוד עיניה נצצו "סירנות? בתולות ים? דיונונים ענקיים? צבי ענק?".
לוסי לא פספסה את ההזדמנות להקניט אותה "בתור אדם שמאמין במדע את די מאמינה בדברים בלתי הגיוניים".
אריאנה רטנה "זה לא דבר להאמין במדע" היא טענה ושילבה את ידיה.
"בנות די" אן הפרידה בניהן, רגילה למצבים האלה. "זה כנראה רק צללית של להקת דגים או משהו אחר" אמרה כפשרה.
אריאנה רטנה "אין דבר כזה אמונה במדע".
אוליביה מיהרה להתקדם אחריה "מה זה סירנות?" היא שאלה בסקרנות ואריאנה חייכה והתחילה להסביר לה.

"את בטוחה שאלו דגים?" לוסי פיקפקה.
"זה לא בתולת ים" אן ענתה לה בחיוך ולוסי חייכה. הרוח התחילה לנשוב בחוזקה ולוסי הצתמררה "זה בהחלט משהו" היא אמרה בזמן שהורידה את המפרשים.
"הגלים גם סוערים יותר" אן התחילה לפקפק בהחלטתה "קחי את ההגה, אני אגיד להן להישאר למטה" היא אמרה ולוסי שיחררה את ההגה ואחזה בו חזק.
אן נכנסה לחדר הקטן "תישארו פה" היא הורתה לאריאנה ואוליביה "תשגיחי עליה" היא אמרה לאריאנה "אני נועלת" היא מיהרה לנעול אחריה את הדלת לפני שיספיקו להתנגד.

הספינה התנודדה מהגלים החזקים ואוליביה נרעדה "זה כמו קודם" היא לחשה בפחד והזיכרונות התחילו לעלות. קריאת המלחים המודאגים, טיפות הגשם על הסיפון הגדול והספינה המתנדנדת. "אנחנו עומדים למות" פניה החווירו.
אריאנה ניסתה לנחם אותה "הכול יהיה בסדר" היא רכנה אליה. אריאנה חיבקה את הילדה הבוכייה ולחשה לה מילים מרגיעות "אן יודעת מה היא עושה" היא ליטפה אותה "זה לא הסערה הראשונה שלה" היא חיבקה אותה בחוזקה בחדר המתנדנד.

הגשם החמיר ולוסי קיללה על כך שלא לבשה בגדים חמים יותר. "את התצפיתנית" אן לקחה את ההגה במהירות ונתנה ללוסי לטפס במעלה רשת החבלים המתנדנדים. "את רואה דרך עיקוף?" היא שאלה אותה וקיוותה שקולה הגיע אליה.
פניה של לוסי החווירו והיא בלעה את רוקה "לא נצליח לחצות אותה" היא הודיעה "ימינה חד" היא הורתה ואן סובבה את ההגה בחוזקה. לוסי קשרה את עצמה אל התורן והביטה "תחתכי ימינה ישר" קולה בקושי נשמע מעבר לסיערה "זה יאריך את המסלול אבל זו הדרך הכי טובה אני חושבת" היא צעקה בחוזקה.

פרק שלישי🤭
מה דעתכם?