חצי שעה אחריי ההיעלמות
"אני לא מבין לאן היא נעלמה" אמר רועי מודאג. הוא ניסה להתקשר אל קים בפעם החמישית והיא לא ענתה.
"אין לך מה לדאוג" אמר אביו "זאת הריי קים... הכי מתאים לה לאחר, או לשכוח, או להיכנס לסיטואציות הכי הזויות ולא לעדכן אף אחד שלא תגיע..."
"כן אבל... לפחות אפשר לענות לטלפון!" רועי היה מיואש.
שעה אחריי ההיעלמות
"טוב אני מציע שלא נחכה לקים, נתחיל בארוחה והיא בטח תצטרף כשתועיל הטובה להגיע"
"אנחנו לא יכולים להתחיל בלעדיה" התנגד רועי.
"אנחנו מחכים שעה! האוכל מזמן התקרר. זאת לגמריי בעיה שלה, שהיא כזאת חסרת אחריות"
הם התיישבו סביב השולחן והתחילו לאכול.
רועי לא הפסיק לשלוח לקים הודעות ווטסאפ:
קים מה קורה איתך?
איפה את?
מתי את מגיעה?
את מוכנה לענות לטלפון?
הכל בסדר?
איפה את?
אפשר להיות בן אדם אחראי יותר ולא לבוא עם סוללה ריקה ולהיעלם בדרך?
קים, הפעם ממש הגזמת!
*סמיילים כועסים*
שעתיים אחריי ההיעלמות
"רועי, תגיד, קים אצלך והכל בסדר? היא פשוט מסננת אותי כבר מלא זמן" זאת הייתה איב שהתקשרה מודאגת לרועי.
"לא היא לא פה"
"מה זאת אומרת?"
"היא הייתה צריכה לבוא, אפילו דיברתי איתה והיא אמרה שעוד כמה דקות מגיעה ואז היא לא הגיעה ולא ענתה לשיחות"
"ממש מוזר..." איב התחילה לדאוג "אוליי קרה לה משהו?"
"בטח שקרה לה משהו, זאת קים, תמיד קורה איתה משהו, בזמן הכי לא מתאים. אבל אפשר לפחות לענות לטלפון, לסמס שהיא לא תבוא, שלא נחכה..."
"לא... אני מתכוונת, אוליי קרה לה משהו רע. מילא לך היא לא עונה, אבל גם לי היא לא עונה!"
רועי קצת נעלב.
"מה יכול לקרות לה?"
"לא יודעת. כל דבר בערך. אתה יכול לצאת לבדוק באזור שלך? אני תכף מגיעה. אני אקח אוטובוס"
"את באמת חושבת שיכל לקרות לה משהו? זאת השכונה הכי שקטה בעיר! אין סיכוי!" ניסה לשכנע רועי את איב ואת עצמו בעיקר. מרגע לרגע הוא התחיל להרגיש יותר ויותר רע עם עצמו. מה אם באמת קים בסכנה?
"שומעת איב, אין צורך שתבואי. אני יוצא לסיבוב פה, אם אני לא מוצא אותה אני אגיד לאבא שלי שישלח סיור לחפש אותה"
"טוב, תעדכן אותי ישר כשאתה מוצא אותה." אמרה איב "או לא מוצא, תעדכן בכל זאת! כל חמש דקות!"
"בסדר"
רועי יצא לרחוב, מביט מסביבו וסקר את השכונה. קים לא הייתה בשום מקום. ולכן הוא חזר ואמר לאביו שצפה בטלויזיה:"אבא קים נעלמה! גם איב לא יודעת איפה היא, אוליי תשלח סיור לחפש אותה?"
"מה פתאום סיור, היא בטח תחזור עוד כמה שעות, מקסימום מחר"
"אני דואג לה"
"באמת שאין לך סיבה לדאוג. חוץ מזה אף אחד לא יחפש אותה אם לא עברו 3 ימים"
"אבל אתה בטח יכול לדבר איתם שחיפשו אותה, יש לך קשרים"
"טוב, יודע מה, אם מחר בבוקר היא לא יוצרת קשר אני אבקש שיתחילו לחפש אותה."
"מחר לא יהיה מאוחר מידיי?"
"לא מה פתאום. אפילו מוקדם מידיי. אני בטוח שקים בסדר"
12 שעות אחריי ההיעלמות
"אבא! קים לא חזרה! היא נעלמה! בוודאות קרה לה משהו! חייבים לצאת לחפש אותה! תדבר בבקשה עם המשטרה שיחפשו אותה! בבקשה!!!!"
יוני הסכים בחוסר חשק בולט, הוציא את הנייד, עשה כאילו הוא מחייג, הצמיד את הנייד לאוזן וביקש שיצאו בחיפוש אחריי בחורה שנעלמה.
אחריי שמסר את הפרטים המזהים על קים הוא ניתק את השיחה שלא התקיימה.
"תודה אבא! אני אלך גם לעשות עוד סיבוב בשכונה. אוליי אגלה משהו"
"לא חבל על הזמן? המשטרה תעשה את העבודה שלה. אתה יכול לסמוך עליהם"
"אני גם ככה לא מצליח להתרכז בשום דבר אחר" ענה רועי ויצא מהבית.
איב ודני הגיעו גם לשכונה, לעזור לחפש את קים.
"כדי למצוא את קים צריך לחשוב כמו קים" אמרה איב "בואו נעשה את המסלול שהיא עשתה"
"אז היא בטח ירדה פה מהאוטובוס. והלכה לכיוון הבית שלי"
הם התחילו ללכת לאורך הרחוב.
"חכו" עצר דני "יש פה מאפייה. היא בוודאות נכנסה לנשנשה משהו"
"היא הייתה בדרך לארוחה! למה שתעצור לנשנש?" שאל רועי.
"דני פשוט תגיד שאתה רעב, בלי להמציא שטויות" גערה בו איב.
"בואו נמשיך" אמר רועי.
"חכו. יש פה כמה חנויות רחוב. אוליי נכנס נשאל אם לא ראו אתמול שום דבר חשוד?"
"כן בואו נתחיל מהמאפייה" אמר דני.
הם נכנסו ופנו למוכר: "שלום, אנחנו מחפשים את הבחורה הזאת, היא נעלמה אתמול, פעם אחרונה שיצרה קשר היא הייתה פה בשכונה, ראית אותה במקרה אתמול?" רועי הראה תמונה של קים בנייד "או שאוליי ראית משהו חשוד אתמול?"
"לא לא ראיתי" ענה המוכר.
"טוב, תודה בכל מקרה" אמר רועי.
"אפשר קוראסון?" שאל דני.
"אנחנו צרכים ללכת" משכה אותו איב.
הם עברו חנות חנות, אבל אף אחד לא ידע לעזור להם, עד שהגיעו לחנות פרחים.
"כן, הבחורה הייתה פה אתמול." אמרה המוכרת.
"באמת???" איב כבר איבדה תקווה. "מה היא עשתה?"
"קנתה זר והלכה"
"וזהו? אוליי את יכולה להיזכר בעוד משהו? כל פרט חשוב" ביקש רועי.
"אההה היא הייתה נראית ממהרת. קנתה זר ורדים. תוך כדי מישהו התקשר אליה נדמה לי. היא אמרה שמגיעה לאנשהו עוד מעט. ואז שילמה ויצאה. נדמה לי הלכה לכיוון ההוא..."
"תודה רבה לך!"
"אז היא נכנסה לחנות פה לקנות זר, דיברה איתי ואז יצאה והלכה לכיוון הבית שלי, ובדרך נעלמה..." סיכם רועי כשהם יצאו מהחנות.
"בואו נמשיך"
הם המשיכו לתקדם לכיוון הבית.
"אוליי נבקש מהאנשים שגרים פה לצפות במצלמות שלהם?"
"נראה לך שיסכימו לנו?" ביטל דני.
"אני יכול להגיד לאבא שלי שיבקש, אף אחד לא יסרב למשטרה"
הם המשיכו להתקדם לאורך הרחוב ואז שוב עצרו בבת אחת.
בצד המדרכה היה זרוק זר פרחים.
"זר ורדים!!!" נבהלה איב. "המוכרת אמרה שהיא קנתה זר ורדים!"
"זה אומר שהיא הגיעה עד לפה, ואז קרה משהו שבגללו היא זרקה את הזר ונעלמה"
"תחפשו בסביבה אוליי היא השאירה עוד משהו" אמר רועי. הם התחילו להתהלך בסיבובים, סוקרים טוב טוב כל מטר, מחפשים עקבות או רמזים למה שקרה פה אתמול.
"אני לא מוצא כלום!" הודיע דני.
"תחפשו טוב יותר!" נזפה בו איב.
"אני גם לא מוצא, אני חושב שבשלב הזה כדאי לערב את המשטרה."
"אז מה נעשה?"
"בואו נלך לדבר עם אבא שלי"
YOU ARE READING
קים ואיב
Humorקים ואיב מתחילות תואר ראשון, מגלות שהן שותפות לחדר. קים, אושיית אינסטגרם, ואיב התלמידה החרשנית מייד מתחברות. הן מוכנות להתחיל את שנת הלימודים להתגבר על כל המכשולים והקשיים בדרך. אבל שום דבר לא מכין אותן לרגע שבו השותפה השלישית שלהן לתרגילי בית במבוא...
