קים ואיב

פרק 2 - שבו הכל משתבש (טוב, לא הכל, בכל זאת רק ההתחלה וזה..)

בוקר למחרת התחיל בצורה נהדרת, באופטימיות ועם המון אנרגיות חיוביות.
"אני לא אוהבת את איך שהשיער שלי נראה היום! זה מזעזע! זה פשוט נורא!"
"קים! זה שטויות! בואי שלא נאחר"
"רגע סלפי של יום ראשון בתואר" קים שלפה את הנייד שלה מהכיס.
"אין זמן! עוד חמש דקות מתחיל השיעור ואנחנו עוד צריכות להכיר שם את כולם!" איב משכה אותה אחריה.
הן נכנסו לכיתה שבו יתקיים השיעור הראשון שלהן וקפאו במקומן.
כולם כבר היו בחבורות, עמדו ופיטפטו ביניהם, כאלו מכירים שנים.
"מה נעשה? כולם כבר הכירו את כולם" קים נלחצה "רק אנחנו לא..."
"אוליי נתחבר לקבוצה הכי גדולה זאת ששם?"
"לא הם בטח סנובים"
"למה?"
"לא יודעת, תשאלי אותם"
"אז מה אומרת על שני הבנים ליד החלון בסוף? הם נראים חמודים, בואי נכיר אותם"
"לא, זה לא רעיון הכי טוב"
"למה?"
"כי אני כבר מכירה אותם, כלומר את אחד מהם"
"נו איזה יופי, אז תכירי אותם גם לי"
את השיחה שלהם קטעה המרצה שנכנסה לכיתה, והבנות נאלצו לתפוס מהר מקום פנוי.
השיעור התחיל, ועם כל רגע החומר נהיה יותר ויותר מסובך.
"מה היא אמרה עכשיו?" שאלה איב
"לא יודעת, איבדתי אותה ישר אחריי שלום שמי רותי."
איב הסתובבה לשולחן שמאחוריה, שבו ישבו שתי בנות ושאלה אותן עם חיוך רחב: " הבנתם את מה שהיא אמרה הרגע?" אך הן רק השתיקו אותה ב:"שששש אתן מפריעות"
"קים! הם לא נחמדים אליי!" איב דיווחה לחברה שלה.

בסוף השיעור איב מייד קמה במטרה למצוא את שני הבחורים שנראו טוב ולהכיר אותם, אבל קים עצרה אותה: "אמרתי לך שזה לא רעיון טוב! למדתי עם אחד מהם בתיכון ולא ממש הסתדרנו"
בינתיים כולם יצאו מהכיתה והלכו לשיעור הבא, שיהיה בכיתה אחרת.
"טוב, בואי נצטרף לבנות האלה, נלך לידן ואז כאילו נשתלב בשיחה"
"בואי" הן הצטרפו לחבורת הבנות. הן דיברו על  טבעונות, קים ואיב לא היו טבעוניות, מה הן כבר יכלו לומר?
ככה הן הגיעו לכיתה בלי להוציא מילה.

*****

"זה פשוט לא היום שלנו" אמרה קים כשבסוף היום הן ישבו בפיצרייה.
"לחלוטין לא היום שלנו" הסכימה איתה איב, כשהגישו להן פיצה קרה.
"אבל אנחנו לא הולכות לוותר בקלות!" קבעה קים.
"ממש לא! איזה חוצפה שעה אנחנו יושבות פה והפיצה מגיעה קרה!"
"הכוונתי לאנשים שלומדים איתנו! אבל כן ... גם הפיצה זאת חוצפה! מותר לדעת למה הפיצה הגיעה קרה?" קראה קים. הבחורה שמאחוריה הקופה התקרבה אליהן:"סליחה, מה הבעיה?"
"אין לנו חברים"
"הפיצה קרה"
אמרו קים ואיב בו-זמנית, כל אחת את מה שהפריעה לה יותר.

******

בסוף היום המבאס הן חזרו למעונות וגילו שהמשלוח אוכל מחכה להן ליד דלת חדרן, כי איב שכחה שעשתה הזמנה.
"אוי מקווה שמוצרי החלב לא התקלקלו!" נבהלה איב וישר התחילה לחפש את היוגורטים שהזמינה בתוך כל השקיות.
דלת החדר ממול נפתחה ובפתח עמד דני, נשען על הדלת ואוכל יוגורט בטעם תות:"אני חושב שאני יודע איפה נמצא מה שאתן מחפשות"
"לקחת לנו את האוכל?" התעצבנה קים.
"רק את מוצרי החלב והעוף. לי יש משהו ששייך לכן ולכן יש משהו ששייך לי. אתן רוצות אותם בחזרה תחזירו לי ארון!"
"מה? באיזה זכות אתה מרשה לעצמך לגעת בדברים שלנו?"
"אם לא הייתי נוגע הכל היה מתקלקל במהלך היום! כי אתן חסרות אחריות! אם אתן רוצות הכל בחזרה אז כדאי לכן לשתף פעולה, אם לא, אז אני אתחיל לאט לאט לאכול את האוכל , אני אתחיל מהיוגורטים.. אגב ממש טעים... ואמשיך עם הקוטג'.."
"טוב אתה לא תאיים עלינו! אתה לא יודע עם מי הסתבכת! " ובמילים האלה היא נכנסה לחדרה, טורקת מאחוריה את הדלת. רגע אחריי זה הדלת שוב נפתחה:" טוב, איב, את עוזרת לי להכניס את השקיות לחדר?"