קים ואיב

פרק 31 - הכישלון

קים צלצלה בדלת וחיכתה עד שהדלת נפתחה. מולה עמד רועי.
קים חייכה את החיוך הכי כובש שלה ואמרה: "אני מתנצלת שזה יצא ככה, כל מה שאמרתי ו.. ושהלכתי ככה"
"אני גם מצטער, קים" רועי חיבק אותה.
"אני מרגישה קצת מיותרת פה, אז אני אלך לנשנש משהו" אמרה איב ונכנסה לבית.
היא ראתה את יוני רואה טלויזיה בסלון עם אישתו וחמקה בזהירות לקומה השנייה. תוך שהלב שלה פועם בחוזקה והיא מקווה בליבה שאף אחד לא שם לב אלייה.
איב נכנסה לחדר ההורים ומייד התחילה בחיפושים. היא בדקה מתחת למזרן, בארוניות שליד המיטה, פתחה את הארון. חיטטה בין הבגדים. כלום.
חייב להיות משהו. מה היא מפספסת?
היא נכנסה לחדר מקלחת, לבדוק מה שלום הכספת. היא פתחה את הארונית מתחת לכיור. לא היה שם שום זכר לכספת.
איב לא האמינה למראה עינייה. היא הזיזה את חומרי הניקוי והנייר טואלט. אבל כלום. הכספת לא הייתה שם.
"מחפשת משהו?" איב שמעה קול מעליה. זה היה יוני.
"כן, הכספת לא פה" אמרה איב בלי לחשוב.
"וואלה?"
איב הרימה את מבטה וראתה את יוני, רועי וקים, שניסתה להעביר לה בסימני ידיים שמצטערת ולא הספיקה להזהיר אותה.
"אויי" איב הייתה מובכת ברמות.
"אז מה אנחנו רואים פה?"
"איב, מה את עושה פה?" לא הבין רועי.
"שאלה טובה, אוליי תספרי לכולנו מה חיפשת פה?" לחץ יוני.
איב נכנסה לפאניקה ולא ידעה מה להגיד. "אני אני ... אני.... אני לא זוכרת"
"אני יכול לעזור לך." אמר יוני "יכול שאת וחברה שלך הגעתם לפה בכוונה כדי לחטט ואוליי אפילו לגנוב מהכספת? בזמן שקים, כאילו באה להתנצל בפני רועי, למרות שכל מה שמעניין אותה זה רק לאפשר לאיב להגיע לכספת בלי שיבחינו בה ולגנוב את מה שהן מתכננות?"
איב וקים החליפו מבטי מצוקה.
עלו עליהן. מה עושים עכשיו?
ועוד מה זה לא נעים מרועי...
"קים זה נכון?" רועי הסתובב אל קים.
קים לא ענתה. היא ניסתה לחשוב מהר איך לצאת מהסיטואציה בצורה יפה.
"תעני לי קים, זה נכון שחזרת לא באמת כי רצית להתנצל, אלא כי רציתם גישה לכספת???" הוא הרגיש כעס ובגידה.
"לא... אני..." קים לא ידעה איך להסביר לו. מה שלא תגיד יישמע רע.
"אני לא מאמין שעשית לי את זה קים" רועי היה מאוכזב ושבור. "חשבתי שאנחנו מספיק בטוחים אחד בשני, שאנחנו יכולים לספר אחד לשני הכל. פעם שעברה שהיית צריכה מעטפות מהכספת אני הריי עזרתי לך! למה שהפעם תעשי את זה מאחוריי הגב שלי?"
"אני מצטערת. באמת שלא התכוונתי שזה ייצא ככה"
"יכול להיות שכל זה היה העמדת פנים? יכול להיות שאת לא באמת רוצה להיות חברה שלי? רק היית צריכה גישה לבית שלי? מה בדיוק רצית להשיג? כסף? מה?"
"זה לא נכון רועי! זה ממש לא ככה"
"אז למה לא סיפרת כלום?"
"זה מסובך..."
"עזבי קים. פשוט תעשו טובה, תלכו"
"אבל רועי..."
"דיי קים. אני לא רוצה לדבר איתך עכשיו"
"בואי, קים, זה לא זמן טוב עכשיו" איב משכה אותה אחרייה.
הן ירדו במדרגות, עם תחושה של תבוסה.
"לפחות מצאת משהו?" שאלה קים.
"לא. לא היה כלום, אפילו הכספת נעלמה כאילו לא הייתה" אמרה איב.
"לא מאמינה" קים כעסה על עצמה "גם לא מצאנו כלום וגם רבנו עם רועי. כאילו ... כאילו מישהו בכוונה תכנן שזה יקרה ככה... ואיך שיוני הוציא אותנו רע מולו... זה פשוט... זה פשוט..." קים עצרה לפתע.
"מה?"
"זה פשוט הזוי מידיי כדי להיות צירוף מקרים!" אמרה לבסוף קים.
"למה את מתכוונת?" לא הבינה איב.
"איך יכול להיות שלפתע אני נעלמת, לא זוכרת 3 ימים מהחיים שלי, ובזמן הזה במקרה יוני משמיד את הכספת וכל רמז שיכול לקשור אותו לעבירות שהוא מבצע! ונחשי מה עוד... הוא טומן לנו מלכודת, ומצליח לסכסך ביני לבין רועי. אין שום סיכוי בעולם שכל זה צירופי מקרים!!!"
"לא אין מצב!" התנגדה איב. "בעצם.... כשחיפשנו אותך, בשלב כולשהו חשדתי בו, שהוא לא באמת מעביר את המידע על ההיעלמות שלך למשטרה, כי כשהתקשרנו למשטרה אף אחד לא ידע על מה אנחנו מדברים והוא זרק את הזר שלך שמצאנו... אבל אז הוא חירטט אותנו שהוא העביר דרך חברים שלו והאמנו לו. עכשיו הכל מסתדר! זה הכל הייתה תוכנית שלו כדי...."
"אני פשוט בשוק!! הבן אדם הזה אחראי לחטיפה שלי!!!" קים הסתובבה בבת אחת והתחילה לחזור למעלה במדרגות.
"קים מה את עושה?" איב מיהרה אחרייה.
"אני רוצה שרועי ידע את האמת"
"חכי קים, מה אם טעינו"
קים לא הקשיבה. היא עלתה בחזרה לקומה העליונה.
"מה נסגר קים? אמרתי לך ללכת"
"אין בעיה, אני אלך, אבל לפני זה אני רוצה שתדע את האמת על אבא שלך!"
"איזו אמת?"
"האמת שהוא מסתיר כל כך טוב, הוא עוסק בהדלפת חומרים משטרתיים, כמו תיקי החקירות שמצאת בכספת, לגורמים חיצוניים. ואם מישהו מגלה על זה הוא מוצא את עצמו באופן מפתיע בכלא, כמו אבא של בן, כמו בן. אתה שואל את עצמך לאן נעלמתי בשלושה ימים האלה? אז כדאי שתשאל את זה את אבא שלך. שדאג שיחטפו אותי כדי להשמיד את כל הראיות נגדו. כדי שאני לא אפריע לו עם התוכניות שלו. נו, תשאל אותו..."
רועי הביט בקים המום כמה רגעים. אחר כך הביט באביו שעמד שם מביט בזלזול בקים.
ולבסוף אמר: "קים, זה פתטי. להאשים אחרים בפשלות שלך"
"אתה לא מאמין לי? פשוט תשאל אותו!"
"קים לא מתאים לך לרדת לרמה כל כך נמוכה של האשמות שווא" סינן יוני.
"הוא משקר!" צעקה קים.
"קים, תעזבי בבקשה את הבית הזה" ביקש שוב רועי עם מבט קר בעיניים.
קים הייתה נסערת, היא רצתה לצעוק, להתעקש על חפותה ולזרוק משהו כבד על יוני. אבל המבט הריק של רועי גרם לה להרים ידיים ולוותר. הוא לא יקשיב לה, לא כשיוני פה.
"בואי קים" אמרה איב ומשכה אותה אחרייה אל מחוץ לבית.

הן ישבו על הגדר אבן לא רחוק מהבית של רועי, ולא הצליחו להבין איך יוני הצליח להפיל גם אותן בפח.
אמנם הן לא נכנסו לכלא כמו רון ובן, אבל הן בהחלט הפסידו. אין להם איך להוכיח שיוני אשם. אין להם איך לעזור לאנשים שיושבים בכלא בגללו. והן איבדו את רועי והאמון שלו.