אני מוציאה את המפתח מהכיס שלי ומניחה אותו על השולחן.
אני מרגישה את המבט של אריאל אך אני לא מסוגלת להביט בו.
אני מרגישה שאני לא כאן, משהו מוזר עובר בי.
מה לעזאזל קרה עכשיו?!
" לירן..." אריאל אומר בלחש.
אני מביטה בו לא מצליחה להוציא מילה מפי.
" אני..." הוא אומר ומתקרב אלי ואני מיד מתרחקת והוא מביט בי מופתע ופגוע.
" ליר-" הוא מתחיל לומר שוב אך אני מפסיקה אותו.
"פשוט לך." אני אומרת בשקט כשגרוני צורב כל כך בגלל שאני עוצרת את הבכי שכל כך רוצה לצאת.
הוא מביט בי ואני מביטה לעבר הרצפה ולבסוף אני שומעת את הדלת נפתחת ואחרי כמה שניות נסגרת.
אני נושמת עמוק ונושפת ואז הבכי פורץ לו בכוח.
אלוהים, מה קרה פה? אני אמורה לעשות? איך אני אמורה להסתכל בעיניים של אריאל עכשיו? איך אני אמורה להסתכל בעיניים של הארי?.
האם זה נחשב בגידה? האם בגדתי בהארי ?.
לא, לא, אריאל טועה הוא לא באמת הוא אוהב אותי.
אני חושבת לעצמי כשאני מוציאה צחקוק עלוב.
אני והוא לא מתאימים, אין לנו שום דבר משותף, הוא חשוב שאני ילדה קטנה ואני חושבת שהוא סוטציונר מניאק.
את רצית שהנשיקה הזו תימשך.
תת ההכרה שלי מופיעה פתאום.
לא אני לא, אני אומרת לעצמי.
אני...
די! אני צורחת ומעיפה את כל המחשבות האלה מראשי, מנגבת את פני עם השמיכה.
זה לא קרה, זה כלום פשוט כלום.
הוא ... טוב זה אריאל הוא יבין בקרוב שזה סתם, טוב.. זה באמת סתם.
נו באמת שאריאל יאהב מישהי עם כל הכבוד הוא לא יודע מזו אהבה.
את הולכת לספר את זה להארי?
תת ההכרה שלי שואלת.
כן!, כלומר אני חושבת שכן.
אני שוכבת במיטה ונרדמת.
הבוקר הגיע וכאבי ראש תקפו אותי .
אחרי צחצוח שיניים מהיר ירדתי למטה והכנתי לי דגנים עם חלב כשסיימתי לאכול שתיתי אקמול ושתיתי הרבה מים.
אלוהים! אני רוצה לחזור ל L.A עכשיו בבקשה, אני רוצה להיות עם הארי.
מחר אני חוזרת בצהריים, חבל שלא בבוקר, כמה שיותר מהר לעוף מכאן.
YOU ARE READING
The Guy From The Alley - Harry Styles
Fanfictionstory about the one and only. Harry Styles
