The Guy From The Alley - Harry Styles

פרק 29 - Going On With My Life

אני פוקחת את עיניי ומביטה בתיקרה כשאני כבר לא יודעת כמה זמן אני שוכבת ככה.

אני לא רוצה לצאת מהחדר, אני לא רוצה לצאת מהדירה, אני לא רוצה לפגוש את אריאל אני רק רוצה לראות את הארי, רוצה לראות שגם הוא נילחם.

אני מבינה למה הוא חושב שזה באשמתו , אבל זה לא מעניין אותי הוא לא אמר לבנות האלה לכו ותדברו אליה ככה וככה , הוא אוהב אותי וזה למה הוא עזב אותי.

צביטה בלב כל כך כואבת מופיעה לאחר שהמילה הזה עולה בראשי, הארי עזב, הארי וויתר, .

זה כל כך היה צפוי שזה יקרה לי עד שאני מוצאת טיפת אור של אושר משהו צריך לבוא ולכבות לי אותה, הגיע הזמן שאני אלחם על הטיפת אור הזאת שגורמת לי כל כך הרבה אושר גם אם זה קשה.

נימאס לי לשבת בחיבוק ידיים ולומר , הוא וויתר , הוא עזב, אז זה נגמר.

זה לא נגמר כי אני יודעת שהוא לא עשה את ההחלטה הזאת בלב שלם, אני יודעת שהוא חושב שהוא עושה את זה לטובתי אבל הוא לא מבין שזה ממש רחוק מזה.

אני קמה על רגלי מצחצחת שיניים ומתלבשת,.

אני רואה את אריאל יושב בספה ומדבר בנייד , הוא מביט בי מיד כשאני לא מעיזה להסתכל עליו, אני לא יכולה להוציא מילה איתו, פשוט לא יכולה.

אני מכינה לי דגנים עם חלב ומיץ תפוזים ומרגישה את מבטו של אריאל עוקב אחרי, כשאני מסיימת אני שוטפת את הצלחת ולוקחת איתי חטיף אנרגיה.

" לאן את הולכת ?" הוא שואל כשאני פונה לדלת ומתעלמת ממנו.

" לירן..?" הוא אומר. ואני ממשיכה ללכת, הוא מיד קם ובא לקראתי.

הוא עומד מולי ועוצר לי את הדרך לעבר הדלת, אני מביטה למטה ולא על עיניו.

" לאן את הולכת ?" הוא שואל ברוגע.

" לתקן את הבעיות שעשית." אני אומרת באדישות ומנסה לעבור דרכו.

הוא תופס לי את היד ואני מביטה בו בזעם, " שלא תעיז לגעת בי שוב, אתה לא אבא שלי ולא אמא שלי אני אלך ויעשה מה שאני רוצה." אמרתי בזעם ויצאתי מהדירה כשחם לי כל כך מרוב עצבים.

אני הולכת לחניון ומתניעה את המכונית.

אני הולכת להארי.

אני הולכת לראות את הארי.

אני חונה את המכונית שלי מול ביתו של הארי ורואה שיש מכונית ליד השער שלו.

אני יוצאת מהאוטו והולכת לעבר השער של הכניסה, ומקלידה את הקוד.

הזמזום נשמע והשער נפתח. כשאני הולכת ליד הדלת של ביתו מישהו פותח את הדלת והארי ועוד בחורה יוצאים נותנים נשיקה אחד לשני בלחי ונפרדים לשלום.