" מה?'' הוא מביט בי מבולבל, " זה לא משנה. " הוא עונה וממשיך לאכול.
אני שמה לב שה ארי מרגיש לא בנוח וכל שניה זז מצד לצד וזה די מציק.
" הארי הכל בסדר? " אני שואלת.
" כן." הוא עונה.
אני שותקת וממשיכה לאכול.
אחרי הארוחה המדהימה הזו אני והארי הלכנו ברחובות לוס אנג'לס, כשאנחנו צוחקים ומדברים על כל מיני דברים טיפשיים.
הארי הוריד אותי בדירה כשאמרתי לו שעדיף שהוא לא יעלה, וכן אני לא יודעת למה אמרתי לו את זה זה.
אני עולה במעלית כשאני כבר מתה להוריד את העקבים האלה, הרגליים שלי פשוט כואבות.
אני נכנסת לדירה ורואה את אריאל יושב מול עם הטלוויזיה.
" היי " אני אומרת כשאני מורידה עקב אחת,.
אריאל מביט כשפניו נראות כל כך... שונות, משהו מוזר, במקום הרציניות והקשיחות או הציניות הזו שתמיד מופיעות על פניו יש מן... שברירות?
" היי" הוא מחזיר בלחש.
אני מורידה את העקב השני ומתקדמת לעבר הספה שבה הוא יושב.
" אתה בסדר? " אני שואלת כשאני יושבת לצידו.
" למה שאני לא יהיה בסדר? " הוא אומר בגיכוח כשהוא מביט בטלוויזיה.
" אני לא יודעת... כאילו.. אתה נראה מוזר." אני אומרת.
" משתגידי." הוא אומר בזלזול ואני די נפגעת.
" אתה... " אני מתחילה לומר כשאני קמה על רגלי, " אתה פשוט אידיוט, מסובך! הא ודרך אגב תשאיר את החיים הדפוקים שלך לעצמך ותתחיל לדבר יפה להארי!" אני אומרת בזעם רב כל כך.
" אוי למה פגעתי בחבר הבריטי שלך? " הוא אומר עם קול מרגיז.
" עלוב." אני יורה והולכת לחדר שלי.
אוף! אוף! אוף!!!, אני באמת לא מצליחה להבין איך אני ואריאל נהפכנו להיות כאלה אויבים אחד לשני, תמיד רבים ומדברים לא יפה אחד לשני.
אני לא אוהבת את זה, אני מתגעגעת לדבר איתו, להתייעץ איתו או סתם לרדת עליו בציניות.
מה קורה איתו? הוא כל כך מוזר בזמן האחרון אני באמת לא מבינה מה לעזאזל קורה עם הבן אדם הזה?
כשהבוקר מגיע אני שומעת צלצול מנייד שלי ורואה שזאת אמא שלי.
" הלו" אני עונה.
" הו לירני יקירתי מה שלומך? " היא שואלת עם מרץ רב.
" הכל טוב אמא, איך אצלכם?" אני שואלת.
" אנחנו בסדר, אבל אנחנו מאוד מתגעגעים אלייך, אריאל דיבר איתך? קבעתם יום מתי תבואו? " היא שואלת.
YOU ARE READING
The Guy From The Alley - Harry Styles
Fanfictionstory about the one and only. Harry Styles
