פרק 37 - No Way

552 66 12
                                    

אני חוזרת לחדר שלי כשאני שמה את המעטפה בשידה של האיפור, אני... אני לא יודעת כבר מה קורה פה?.

מה אני לא מבינה? , מה אני לא רואה שהוא כן רואה?!.

" היי, בייבי. מה שלומך? " הארי אומר כשהחלטתי להתקשר אליו.

" הכל בסדר, מה איתך?" אני משקרת לא כל כך טוב.

" אצלי הכל בסדר, ושוב אני אשאל ואני מבקש תשובה כנה, מה שלומך?".

" אני... אני.... לא יודעת." אני אומרת כשאני מתחילה לבכות.

" היי, היי מה קורה? " הוא שואל מודאג.

" אני לא מבינה מה אני לא מבינה, אריאל מתנהג כל כך מוזר בזמן האחרון, ואני באמת לא מבינה מה קורה."

" ניסית לדבר איתו? " הוא שואל.

" כמובן, וכרגיל הוא ענה לי בבילבול, והוא אמר שאני לא מבינה כלום, אני לא יודעת, לא הבנתי כלום." אני אומרת והארי שקט ולא אומר דבר.

" הארי? ".

" אני כאן."

" כן, אבל למה את שקט?". אני שואלת.

" אני... פשוט חושב."

" על מה? ".

" סתם, לא משנה. תקשיבי תנסי לדבר איתו שוב עד שהוא יענה לך תשובה ברורה, טוב אהובה אני חייב לסיים, דברי איתי ותודיעי לי מה קורה..? "

" כמובן בייב, ביי." אני אומרת ואנחנו מנתקים את השיחה, הוא צודק לא מעניין אותי כמה מבולבל ומפחיד הוא נראה כשהוא מנסה להסביר לי מה עובר עליו אני לא מוותרת לו, ויהי מה.

עברו שלושה ימים וכל ניסיון שלי לנסות לדבר עם אריאל נכשלו כל פעם מחדש, כל פעם הוא מדבר בצורה מבובלת ואז מתעצבן מזה ולבסוף זה מסתיים בזה ששנינו לא מדברים אחד עם השני.

אני באמת לא יודעת מה לעשות כבר, הוא לא משתף פעולה, לא מנסה אפילו להסביר,

מה לעזאזל עובר עלייך אריאל?!!.

בימים האלה ביליתי יחד עם שירה, סתם עושות קניות ומסתובבות.

אני כל כך מתגעגעת להארי, אני רוצה אותו פה לצידי קרוב אלי, שיעלים את הצער הבלתי ברור הזה שיש בתוכי.

צער שקיים בגלל אריאל.

כשאני מביטה בעיניו כשהוא מנסה להסביר לי מה עובר עליו מופיע מין פחד, כאב בעיניים שלו. הוא כל כך נרתע מזה שהוא מוציא עלי את העצבים ואת החוסר ההבנה של עצמו.

זה לא יכול להימשך ככה פשוט לא יכול!
*אריאל, אבא ביקש שתגיע לכאן לקחת כמה מסמכים חשובים.* אני שולחת לאריאל כשזה בכלל לא נכון.

ההורים שלי לא בבית הם אצל חברים עושים ערב משחקים או אלוהים יודע מה.
*אני מגיע.* הוא שולח לי בחזרה.

The Guy From The Alley - Harry StylesWhere stories live. Discover now