The Guy From The Alley - Harry Styles

פרק 46 - Happy Birthday Harry

כולנו מצטופפים בתוך המועדון כשהכל שקט וחשוך, האלנה התקשרה להארי ושאלה אותו אם הוא יכול לעזור לה להרים כמה ארגזים מהמועדון שבו אנו חוגגים לו.
העדפנו שזו לא תיהיה אני כי אז הוא יחשוד ולא רציתי את זה.

הנייד של האלנה מצלצל והיא עונה.
" היי , כן הארי.." היא אומרת ומסמלת למישהי שתיהיה בשקט כי היא התחילה לצחקק.
" כן כן אני בפנים, תיכנס מהכניסה הראשית השארתי אותה פתוחה, סבבה מעולה תודה הארי את מציל אותי."
והיא מנתקת.
כעבור כמה דקות אחדות אנחנו שומעים את הדלת נפתחת ואת צעדיו של הארי מתקרבים ומיד כשהוא מביט ולא מבין למה חשוך הבחור שאחראי על האור מדליק אותו וכולנו צועקים
"יום הולדת שמח הארי !" הוא מביט המום ומבוהל ואז מחייך ומתחיל להתגלגל מצחוק.
מוזיקה מתחילה להתנגן ברקע וכולם ניגשים אל הארי מנשקים ומחבקים אותו ומאחלים לו מזל טוב.
כשמגיע תורי הוא מביט בי מחייך.
" אז בסוף החלטת לעשות לי מסיבה הא ?" הוא שואל ומנשק אותי וכולם עושים קולות ומוחאים כפיים.
ואני מיד מרגישה איך כל לחיי מתחילות להאדים.
"אני חושב שזו אשמתי." נייל מופיע ומחבק את הארי, וקורץ לי.
" מזל טוב מייט" הוא אומר.
כל חברי הלהקה הגיעו והשלמנו פערים לפני המסיבה, לא האמנתי כמה התגעגעתי אליהם.

הזמן עובר והמסיבה נהיית פרועה ושיכורה יותר.
ואני עדיין מרגישה מוזר.
" היי בייב" הארי מתקדם לקראתי כשאני מבינה שהוא שיכור לפי צעדיו העקומים.
" הכל בסדר ?" הוא שואל.
" אני חושבת שאני צריכה לשאול אותך, תרגיע עם השתייה בייבי."
" אבל זאת היומולדת שלי."
" נכון, ואני רוצה שתזכור את רובה."
הוא מביט בי ומתגלגל מצחוק.
" אוקיי." הוא אומר ומנשק אותי בשפתיים והריח של האלכוהול נדבק בי.
אני לא שתיתי אולי לגימה וחצי אבל לא יותר מזה.

הראש שלי לא מפסיק להגיד אריאל, אריאל, אריאל, אריאל!
אני מסתכלת על הכניסה ורואה את אריאל עם מכנס גינס תכלת משופשף חולצת טריקו וי לבנה שמראה את שערות החזה השתניות שלו, והלב שלי לא מפסיק לפעום בצורה מפחידה וכואבת.
מה לעזאלזל קורה לי? למה הוא פה ? הוא... הרי אמר שהוא לא יגיע.

הוא מבולבל קצת מחפש מישהו .. מישהי ואז עוצר כשהוא נתקל בפני, והוא מתחיל להתקדם לקראתי.
הדבר הראשון שעולה לי לראש זה לרוץ לרוץ הכי מהר , לברוח ממנו הכי רחוק.
" לירן..." הוא אומר כשהוא עומד מולי.. קרוב מידי.
" כן?" אני עונה בחוסר נעימות ומתנענעת מצד לצד מנסה להתרחק ממנו אך לא יכולה כי שולחן הבר נמצא מאחורי.
" מה אתה עושה פה?... אני מתכוונת אמרת שאתה לא בא?"
" כן.. אני יודע'' הוא אומר בנינוחות ומתיישב לידי.
" החלטתי כן לבוא בסוף."
" ואללה. יכולת להודיע לפחות." אני עונה לא מרוצה.
" ואז לפספס את הפרצוף המופתע שלך כשראית אותי ?, בחיים לא." הוא עונה בחיוך גדול מרוצה.
הארי מתקדם אלי כשהוא מביט באריאל בעוינות.
" מה הוא עושה פה?" הוא אומר בכיוון האוזן שלי, דבר שאני מנחשת היה אמור להיות כלחישה אך יש לי הרגשה שהוא בכוונה אמר אותה בקול.
" הזמנתי אותו."
" בשביל מה ?" הוא שואל כשפניו עצבניות.
" אתה אמרת ש..." אני מפסיקה ומבינה שזה לא הזמן הנכון לדבר על זה.
אני מחטיפה מבט באריאל ואני רואה אותו פשוט מחייך לו ומרוצה מהעצבים שהוא גרם להארי, מנייאק.