The Guy From The Alley - Harry Styles

פרק 44 - Sometimes our hopes came true

אני מרגישה שחובטים את הראש שלי עם פטיש בעוצמה ובאכזריות רבה, זה מכאיב כל כך שזה גורם לי לבסוף לפקוח את העיניים ולהיתקל בקרני השמש על עיני.
אלוהים אדירים הראש שלי מתפוצץ!
אני בוהה כמה שניות על הרצפה מנסה לסדר את ראשי ומחשבותי.
אתמול הייתי במסיבה עם האלנה הכרתי בחור חתיך בשם ג׳ון ואז אריאל הופיע והכריח אותי לבוא איתו לבסוף יצאתי כמה דקות בחוץ והתקשרתי להארי והוא הסכים להיפגש איתי... היום !
פאק ! אלוהים אדירים, אני באמת שיכנעתי אותו שניפגש ?
אני צריכה להשתכר לעיתים קרובות יותר אני חושבת לעצמי בחיוך גדול.
אני מורידה את רגלי לרצפה ונתקלת בפתק כדור וכוס מים על השידה שלי ליד המיטה.
'בוקר טוב, תשתי אותו הוא יעזור לך. א.'
"אריאל..." אני נאנחת.
אני שותה את הכדור והולכת לעבר המקלחת לשטוף את עצמי .

לאחר מקלחת וארוחה טובה אני מדליקה את הטלוויזיה, כשאני בהתלבטות אם להתקשר להארי.
אני מרגישה כל כך מובכת, זה כזה קלישאה להתקשר לגבר שאת אוהבת כשאת שיכורה להגיד דברים ואז לשחק אותה ראש קטן שלא באמת התכוונת אליהם.
אני מחליטה לשלוח להארי הודעה.
"הארי , בוקר טוב. אשמח לדעת פרטים בקשר להיום." אני כותבת ולוחצת על שלח.
אלוהים איזו הודעה מזוויעה כמו שני אנשים זרים, הודעה בלי שום חיבה או רגש.
" היום בשלוש במסעדה מתחת לבניין שלך , מסתדר ?".

מסעדה ? אני חושבת לעצמי אני הולכת לחשוף את עצמי במסעדה עלובה ?.
" חשבתי אולי על מקום יותר פרטי."
"אני לא יודע אם זה יהיה רעיון טוב." הוא עונה.
"למה לא ?"
"איזה סוג של מקום פרטי?".
אני חושבת לעצמי...
" בדירה שלי או שלך?".
"לא." הוא עונה .
" למה לא?".
"רוצה ניפגש בפארק הגדול ?".
אלוהים אדירים ה-פארק המקום הראשון שיצאנו אליו ביחד.
"בסדר." אני עונה כשאני לא מבינה מה הקטע שלו, מה עכשיו הוא לא יכול לסבול להיות לידי רק אני והוא.
אלוהים הוא ממש שונא אותי, אני אומרת כשעוד פיסה מהלב שלי מתפררת לה.

השעה 12 ואני לא כל כך יודעת מה לעשות, האלנה שלחה לג׳ואנה הודעה שאני לא הגיע היום בגלל שהייתי במסיבה לילה לפני אז זה די ברור שהדבר האחרון אני צריכה עכשיו זה חפירות של לקוחות.

אני מחליטה לנקות קצת את הבית לא יודעת בידיוק למה, בחיים לא ניקיתי משהו חוץ מלסדר קצת אבל לא נקיון.
אני שמה שירים בשיא הווליום ומתחילה במקלחת והשירותים.
יש משהו טוב כשמנקים את הבית שלך זה נותן לך הרגשה של שליטה ושל ביטחון, זה המקום שלי ואני אדאג לו במו ידיי.
כשיש מסביב את כל העוזרות זה מרגיש לך שאתה נמצא בבית מלון ולא בבית שלך כשאתה מנקה אתה מרגיש את שייכות וההתחייבות שלך למקום.

" אני חולם ?" אני שומעת קול מאחורי ואני מיד קופצת בצרחה.
אני מביטה מאחורי ורואה את אריאל נשען על המשקוף כשהוא משלב את ידיו ומביט בי משועשע כשאני על רצפת האמבטיה ואני מנקה את האסלה.
" לעזאזל איתך. הבהלת אותי, למה אתה לא דופק בדלת !?"
"דפקתי אבל אני מנחש שהשירים לא נתנו לך את האפשרות לשמוע." הוא עונה בלגלוג.
אני קמה על רגלי ופותחת את המים ומחייכת בתוך לבי כשאני מביטה סביבי והכל נקי ומריח טוב.
" את מרגישה טוב?'' הוא שואל.
" כמובן למה ?"
הוא מביט בי ואז על האמבטיה.
" סתם החלטתי שבא לי לנקות את הדירה שלי, אסור ?" הסברתי.
"לא .." הוא אומר מבולבל " את פשוט מפתיעה אותי כל פעם מחדש." הוא מסיים כשהוא מביט בעיני וחודר אליהם עד שאני מרגישה אי נעימות ומורידה את מבטי ממנו.
אלוהים!!! אני מתעצבנת שוב... ה... דפיקות האלה הפרפרים האידיוטים האלה מופיעים לי.
מה לעזאזל קורה לי ? למה זה קורה לי? אני לא אוהבת את הבן אדם הזה יש גבר אחר שאני אוהבת .
ואני אני נזכרת הארי.
" מה השעה ?" אני אומרת בלחץ כשאני יוצאת מהשירותים ומותני מתנגשות בזרעותיו וצמרמורת עולה בי.
דייי !!!
אני לוקחת את האייפון ורואה שהשעה שתיים וחצי . פאק! פאק ! פאק!.
" מה יש ?" אריאל שואל מבולבל.
" אני צריכה להיפגש עם..." אני מפסיקה לרגע ולא מבינה למה, אני מרגישה כמו אי נעימות לאגיד לו את זה , למה לעזאזל ?.
" עם הארי." אני מסיימת באומץ.
" אה טוב.. אני לא אפריע."
הוא יוצא מהדלת כששוב כל השעשוע שהיה על פניו נעלם וכשראשו מורכן לרצפה.
אני מרגישה כל כך רע עם עצמי, אני פוגעת בו כל כך הרבה ואני אפילו לא שמה לב אני אפילו לא נותנת לזה חשיבות רבה.
אני שמה עלי סקיני לבן צמוד וחולצה בצבע צהוב בננה קוקו גבוה ונעלי בובה.