The Guy From The Alley - Harry Styles

פרק 43 - A little Hope

אנחנו יוצאות לגינה כשהאלנה מובילה אותי לעבר מעגל של אנשים שיושבים ליד בריכה ענקית ושולחן שמלא בחטיפים ושתייה חריפה.
" שלום." אני אומרת אליהם והם מביטים בי מחייכים.
" שלום לך." בחור עם שיער שחור ועיניים ירוקות מחזיר.
" בואי שבי פה." האלנה אומרת כשהיא מביאה לי כיסא.
הבחור עם העיניים ירוקות מתחיל לצחקק ואומר,
" היא כבר שיכורה? " .
האלנה מביטה בו ומהנהנת.
" מי שבר לך את הלב? " הוא שואל אותי.
אני מחייכת מיד , " איך ידעת? ",  " אופס " אני אומרת ומתחילה לצחוק.
" כי לבחורה כמוך חייבת להיות סיבה שהשתכרת מוקדם כל כך, לעזאזל אני אפילו לא בסטלה. " והוא מתחיל לצחוק וכך גם אני.
" אז מה חבר שלך... ? " הוא מנסה להתחיל שיחה.
" לא, זאת אני. " אני עונה בעצב.
" מה עשית? ".
" נתתי למישהו אחר לנשק אותי." אני עונה לו ולא מבינה למה לעזאזל אני ממשיכה לספר לו את כל זה.
" אויי, ילדה רעה." הוא אומר בציניות.
" זו לא הייתה האשמתי הוא הפתיע אותי." אני מצדיקה את עצמי.
" אני בטוח." הוא עונה לא מאמין.
" אתה חושב שאני משקרת?  אתה חושב שאני מהבחורות האלה שבוגדות ?" אני אומרת ומרגישה צריבה בעיניי, אני בולעת רוק ומיד אומרת לפני שהוא מתחיל להוציא מילה.
" אתה יודע מה?  אני שמה זין על מה שאתה חושב או מה שכל אחד חושב אני יודעת מי אני ומה אני, אז גו טו האל."
אני קמה על רגלי ומתחילה ללכת לרחבת הריקודים כשאני קוראת להאלנה להצטרף אלי היא מחייכת ובאה.
" את הסדר? " היא שואלת קרוב לאוזן שלי.
אני מהנהנת ומחייכת חיוך גדול ומזוייף.
שנינו מתחילות לרקוד לצלילי השיר  cant hold us, ולא מפסיקות לצחוק בעקבות התנועות המוזרות שאני עושה.
כעבור חצי שעה של ריקודים מטורפים אני והאלנה הולכות לעבר המקום ישיבה כשאני מרגישה מישהו תופס את היד שלי אני מביטה מאחורי ורואה את הבחור עם העיניים הירוקות.
" אני יכול לדבר איתך שניה? " הוא שואל ואני מהנהנת.
אנחנו הולכים למקום שקט והוא מתחיל לומר,
" תקשיבי אני מרגיש שפגעתי בך ואני רק רציתי לומר שאני מצטער אני ממש לא חושב שאת מהבחורות שבוגדות,  סולחת לי יקירה?" הוא שואל ומביט בעיניי וכך גם אני ועיניו כל כך יפות כשלפתע אני מביטה מאחוריו ורואה את אריאל לחוץ ומחפש מישהו.

לעזאזל!
מה הוא עושה פה?
" הכל בסדר? " הבחור עם העיניים הירוקות שואל כנראה העצבים והלחץ השפיעו על הבעות פני.
" כן כן." אני מיד אומרת.
אני הולכת לכיוון המקום ישיבה שזה גם במקרה לעבור ליד אריאל.
" היי היי היי...!" אריאל אומר כשאני ממשיכה ללכת והוא תופס לי את היד.
" תעזוב אותי." אני אומרת מיד והוא עדין תופס את ידי אך לא חזק כל כך ואני מיד מושכת אותה ומתנתקת ממנו.
" למה לא אמרת לי שאת הולכת למסיבה היום? " הוא שואל ברוגע.
" עכשיו אתה יודע מה זה משנה? "
" מה זה משנה? " הוא אומר עצבני יותר,  " מה שמשנה פה זה שיכול להיות שהיה קורה לך משהו ואני בכלל לא יודע איפה את או עם מי, זה כמה זה משנה.".
" אה, נכון ואז ההורים שלי היו עלולים לפטר אותך, סליחה שסיכנתי את העבודה שלך." הוא מביט בי המום ואני חושבת שגם די פגוע, אני מנחשת נכנס יין יצא סוד באמת נכון, לעזאזל.
" וואלה... אז ככה את הולכת להיות."
" כן." אני ממשיכה לענות בלי מעצורים.
" את שיכורה? " הוא שואל פיתאום.
" לא." אני משקרת והוא יודע את זה.
" בואי הולכים." הוא אומר פתאום, אני מביטה בו ומחפשת טיפת ציניות על פניו אך היא לא נמצאת.
אני מתחילה לצחוק צחוק מתגלגל, "אתה פשוט הורג אותי מצחוק לפעמיים אריאל, נשבעת."
" אני ממש שמח לשמוע את זה, יש לך משהו שאת צריכה לקחת איתך? ".
" אני לא הולכת איתך. " אני עונה כשאני רצינית ועצבנית.
" את כן."
" אני לא " אני אומרת בקול ואני מרגישה שמתחילים להסתכל עלינו.
" לירן, זה לא נושא לדיון, תתארגני."
" אני לא באה איתך!!!!" אני צורחת, ואז אני רואה את הבחור עם העיניים הירוקות בא אלינו.
" הכל בסדר כאן ? " הוא שואל.
אריאל אפילו לא מביט בו ועונה, " הכל טוב."
" לא שום דבר לא טוב הבחור הזה רוצה שאני אחזור איתו ואני לא רוצה, הוא יותר נכון מכריח אותי."
הוא מביט בי לא מאמין ואני מביטה בו מרוצה.
" בואי." הבחור אומר לי ומושיט לי את היד שלו.
" ביי אריאל."
הוא מתחיל לצחוק, " את חיה בסרט מותק אם את
חושבת שאני הולך."
" אלוהים אדירים! " אני אומרת בזעם ומתרחקת ממנו.