The Guy From The Alley - Harry Styles

פרק 49 - New Job

אני פוקחת את עיניי כשחום מציף את גופי ואיבר כבד כלשהו נמצא על מותניי, אני מביטה ורואה את זרעו של אריאל מחבקת אותי.

לעזאזל !

אני מזדחלת לאט לכיוון הרצפה בכדי לא להעיר אותו וגם כדי שהוא לא יחשף למה שהוא עשה וינסה לעשות מזה סיפור ,כי אני ממש לא מתכוונת.

למרות שזה היה נעים להרגיש שוב גוף של גבר מחבק אותך קרוב אליו, את החום שלו עוטף אותך... אלוהים ..הארי.
הזכרונות עולים בי הלב דופק לו כמו משוגע
אני באמת מתגעגעת אלייך.
אני הולכת לכיוון המקלחת ופותחת מגירות וארונות בכדי לחפש מברשת שיניים חדשה , ואני לא מצליחה למצוא , לבסוף אני פשוט מצחצחת שיניים עם הידיים שלי ועם המשחה.
אני רק רוצה את הדירה שלי בחזרה !!

..." לירן ?" אני שומעת את אריאל אומר בקול מבוהל.
" אני פה." אני מחזירה ושומעת שהוא קם.
" מתי קמת ? " הוא שואל כשהוא מלטף את הזיפים שלו.
" האמ.. משהו כמו עשר דקות."
'' ולמה לא הערת אותי ?"
"למה לי להעיר אותך? אתה צריך ללכת לאנשהו ?".
הוא מביט בי בצורה מוזרה ועונה, " לא .. פשוט , לא משנה ,טוב זוזי תני לצחצח שיניים." הוא אומר כשהוא מתקדם לכיוון הכיור ואני זזה הצידה.

אני יוצאת מהקלחת והולכת לכיוון המטבח כדי לשתות משהו קר, הדירה של אריאל כל כך... מסודרת בצורה מפחידה כאילו אין אף אחד שגר כאן, דירה קרה ואפלה כזו שגורמת לי לצמרמורת.
" את מכינה משהו ? " אריאל אומר לי כשהוא יוצא עם בוקסר.
" לא, אולי, ואני ממש אשמח אם תשים עלייך משהו." אני אומרת מנסה בכוח לא לפזול לכיוון ה... משמו שלו.
" נוח לי ככה." הוא עונה עם חיוך גדול.
" ממש מרגש מה נוח לך ומה לא, לי זה ממש לא נוח."
" אויש תעשי טובה כאילו את לא נהנת מהנוף ." אני מביטה בו עם פה פעור.
" אתה .. פשוט.. אין דברים כאלה ,שים עלייך משהו ועכשיו !!!'' אני אומרת בקול.
והוא לא מתייחס, אני הולכת בהליכה מהירה לכיוון חדרו ומחפש איזשהו מכנס כשאני מוצאת אני חוזרת למטבח וזורקת את המכנס על ראשו.
"שים אותו עלייך ,עכשיו !".
" גם עם הארי היית כזאת תובענית? כי זה לא זכור לי."
" לא הייתי צריכה להיות כי הוא לא היה גס כמוך".
הוא צוחק בקול , "טוב אני מנחש שזה ההבדל בין בריטים לישראלים."
" כן, שהם מנוסים יותר ! " אני אומרת כשאני מתחילה להכין חביתה עם סלט .
" מה איתך ? " הוא שואל פתאום ואני מביטה בו לא מבינה.
" מה קורה איתך ... את יודעת בלי הארי?"
" אני בסדר."
" זה מה שאת אומרת לעצמך ? "
"זה מה שבאמת אני מרגישה , אני לא אשקר ברור שאני מתגעגעת אליו אבל, אין מה לעשות."
" משתגידי, ושלא תחשבי לשנייה שאני מאמין לבולשיט הזה."

אחרי שאנחנו מסיימים את הארוחה, ארוחה די שקטה אנחנו מזמינים מנעולן שיתקן את הדלת המחורבנת שלי.
" תודה רבה !" אני אומרת ומתאפקת לא לנשק ולחבק את הבחור שכרגע פתח לי את הדלת והכניס אותי לדירתי אהובה.
" זה בסדר " הוא אומר בחיוך.
" טוב אני צריך ללכת ,אז נסי לשמור על המנעול הזה להבא טוב ?" אריאל אומר בחיוך משועשע.
ואני רק מביטה בו בפרצוף חמוץ.