19

334 31 12
                                    

ירדתי מהאוטובוס החורק והתקדמתי לכיוון בית הספר, נעמדתי מול שער בית הספר עד שצלצול בית הספר נשמע וחיפשתי בעיניי אחר טום,תלמידים יצאו בסערה בעוד אני מביטה בהם בהתנשאות יתרה על כך שאני שישנתי על שעות הצהריים. ראיתי את טום יוצא ממבנה שכבתו כששני נערים לצידו ונופפתי לעברו בכדי שישים לב אליי.
הוא טפח לנערים בגביהם כשנפרד מהם ועיניו הצטלבו עם שלי,הוא התרחק מהם והתקדם אליי, ״מה את עושה פה?״ שאל עם פרצוף מבולבל כשעבר את שער בית הספר. ״באתי ללמוד״ אמרתי בציניות כשגילגלתי עיניי, ״אני צריכה שתקנה לי סיגריות״ הסברתי כשפרצופו המבולבל עדיין נשאר, ״זה לא בריא״ העיר והתחלנו להתקדם אל עבר המכולת. ״אתה גם מעשן!״ אמרתי מגחכת ודחפתי אותו קלות, ״את ממש אגרסיבית״ מילמל מצחקק כשליטף את כתפו, ״תלוי איפה״ אמרתי וחייכתי לעצמי אך מיהרתי לשחק עם שיערי במבוכה בזמן שטום הכניס שפתיו בין פיו, אני חושבת שאחריי הימים האחרונים אצטרך לשקול דבריי לפני שאני אומרת דברים בקול.
״בכל מקרה,מרלבורו לייט״ שברתי את השתיקה המביכה וטחבתי את הכסף בידו, הוא הינהן לחיוב ולא יצר איתי קשר עין, האצתי את קצב הליכתי וחיכיתי מחוץ למכולת כשנכנס אלייה.

הוא יצא לאחר כמה דקות בודדות עם חצי חיוך וקופסאת סיגריות בידו, ״תודה״ אמרתי מחויכת לאחר שלקחתי את הקופסה הזהובה מידו, ״בואי נשב״ אמר כשהצביע על ספסל קרוב והינהנתי בהסכמה.
ישבנו על הספסל והוא מיהר להצית לעצמו סיגריה, העברתי מבט מהיר מסביב בשביל לוודא שאף שכן רכלן לא נמצא באזור והוצאתי סיגריה בודדה. ״איך היה המועד ב׳?״ שאל כשעשן נפלט מפיו עם כל הגייה, ״הלך גרוע,אני אתפלל שהמורה ירחם עליי״ נאנחתי ודחקתי כל דחף לגרד את פיטמתי המגורה. ״אני לא חושב שזה יקרה אבל אני אתפלל יחד איתך״ אמר מצחקק כשהצתתי את הסיגריה, הוא ליטף את כתפי בניחום אך מיהר להוריד אותה ולכחכך בגרונו. ״אפשר שפשוט נתעלם ממה שהיה?״ שאלתי כשנשפתי בחדות את העשן וגירדתי את מצחי בייאוש מהמתח הדומיננטי בנינו,הוא שתק והביט במכונית חולפת כשזרק בגסות את הסיגריה הצידה. ״כן..״ נאנח אך עדיין לא הביט בי, ״זה היה בלהט הרגע,אני מצטער״ הוסיף כשמבטו הופנה עליי והרפתי כתפיי בהקלה, ״המתח הזה גרם לי לבחילה״ אמרתי והוצאתי עשן כפי שלימד אותי,שומעת אותו מצחקק ברקע. ״אז למה לא הגעת היום?״ שאל לאחר כמה שניות בהן הסתכלנו בכביש שהפך לסואן כמו בכל שעת אחר הצהריים, ״פירסינג״ אמרתי בקצרה ומשכתי כתפיי, הוא התקרב אליי מעט והסיט שיערי מאחוריי אוזני,בוחן אותה בריכוז בעוד אני מנסה להסתיר את חיוכי המשועשע. ״אני לא רואה שום דבר חדש״ מילמל והפסיק לחקור את אוזני,מתרחק מעט, ״תדע בהזדמנות איפה,תודה על הסיגריות״ אמרתי מחוייכת והרמתי את קופסאת הסיגריות שנחה על הספסל,זורקת את הסיגריה הקצרצרה הצידה ומתקדמת לכיוון ביתי.

No Feelings - Avishag Where stories live. Discover now