No Feelings - Avishag

34

״מה?״ שאלתי בהפתעה לאחר שקראתי את המכתב במלואו,מעבירה מבטי אל טום ובולעת רוק בכבדות. מתי כל זה הספיק לקרות לעזאזל?
״למה את כל-כך מופתעת?״ שאל כשהעביר אצבעותיו בשיערו ומשך מעט,מביט בי באותו מבט מבולבל ששלחתי אליו, ״חשבתי שאתה בקטע שלי,אבל אני יכולה להגיד את זה על הרבה גברים״ מילמלתי כשניסיתי להסביר את עצמי, ״אבל לא חשבתי שאתה מאוהב בי״ הסטתי לרגע מבטי ממנו וכיווצתי פניי באי קבלה. הוא נשאר שותק והביט בי, ״בכל מקרה,אני לא אחת של התאהבויות״ הוספתי כשנשפתי החוצה אוויר, הוא נשך את שפתו העליונה בחוזקה וזזתי באי-נוחות ומבוכה,לוקחת את בקבוק האלכוהול מהשולחן ולוגמת ממנו. ״מספיק..״ העיר כשהמשכתי ללגום,לוקח את הבקבוק מחיקי ומחזיר לשולחן, ״אבישג,בואי ננסה את זה״ אמר לפני שעטף את פניי עם כפות ידיו. העפתי את ידיו מפניי והתרחקתי ממנו, ״אל תתחיל עם זה״ נאנחתי וניסיתי לדבר בטון שליו.
אם לא הייתי מבולבלת, הייתי מקיאה מרוב קיטשיות.

״לא כיף לך איתי? אני לא משמח אותך?״ שאל ברצף וקולו עלה מעט, נשארתי לשבת ללא מענה ונשכתי את שפתי התחתונה מהסיטואציה הלא נעימה. ידו הושטה לעברי כשמבטו ננעץ בעיניי והחזקתי בה לפני שנעמדתי,הוא משך אותי לחיקו והושיב אותי על ירכיו כשגבי מופנה אליו. שמעתי אותו נאנח בייאוש לאחר כמה שניות שקטות והרגשתי אותו מניח מצחו על כתפי, הסתובבתי כדי להביט במבטו התשוש וכיווצתי עיניי לרגע, ״אתה בעצמך אמרת שאני לא מסוגלת להיפתח לאנשים״ סיננתי כשגיחכתי מעט בעצב. הוא סובב גופי והנחתי כפות ידיי על כתפיו כתמיכה כשרגליי עברו לשני צידו גופו,ביו רגליו, כפות ידיו ניסו את דרכן חזרה אל פניי והנחתי לכך הפעם, ״גם ילדות קשוחות זקוקות לאהבה״ גיחך לרגע אך הרפה חיוכו במהרה והביט בעיניי. דמאט,זה נכון.

״תני לזה הזדמנות״ חזר על עצמו לפני שצימצם את הרווח בנינו וריפרף שפתינו אחת על השנייה כשעיניו עצומות, ״הרבצתי לדניאל כי התעצבנתי שהשפתיים שלו נגעו בשלך,הסתובבתי עם סול המעצבנת כי רציתי שתרגישי מה שאני מרגיש״ מילמל והתרחקתי ממנו כדי לבחון את פניו. ״חשבתי שאתה מגן על קרן״ מילמלתי ספק לעצמי-ספק לטום, ״מי זאת קרן?״ שאל לאחר שהעביר ידיו מפניי אל מותניי וציחקקתי כשכיווץ גבותיו במוקצנות והפגין כזה זילזול לא אופייני בקרן. הוא הביט בחיוכי והתקרב חזרה לשפתיי,שפתיו נישקו את שפתיי באיטיות,כמעט ולא נוגעות בהן,נשארתי דוממת אך נכנעתי להרגשה כששפתיו המשיכו להתעסק עם שלי בבקשה לתגובה חזרה. חיברתי שפתינו ועצמתי עיניי,מרגישה לרגע את חיוכו על פי וּמיד אחריי את כף ידו הימנית לוחצת על מותני וגורמת לפי להיפער מעט,לשונו ניצלה את ההזדמנות ,נכנסת פנימה ומלטפת את פי בעדינות שסיחררה את ראשי לחלוטין. הוא התנתק ממני באיטיות אך השארתי את עיניי עצומות, ״אני אוהב אותך״ אמר כששיחק עם שיערי ופקחתי עיניי במהרה,מנסה להסתיר חיוך בכך שהכנסתי את שפתיי אל תוך פי,
שני אנשים אמרו לי שהם אוהבים אותי היום.
״את מסכימה לנסות?״ שאל עם גבות מורמות בציפייה,גירדתי את ידי בלחץ והוא שם לב לכך,מפסיק לשחק עם שיערי, ״אני אחשוב על זה״ משכתי כתפיי ושלחתי לו חצי חיוך בשביל לרכך את התשובה הלא מספקת שהייתה ההתחמקות המיטבית כרגע שעלתה בראשי,
עד אז אהנה מחברתו כמו שעשינו עד עכשיו.
״אני מצטער על כל מה שאמרתי״ אמר ונחרתי בבוז,יורדת ממנו וחוזרת לשבת לצידו, ״אם תתנצל עוד פעם אחת אני אתחרט״ איימתי עם חיוך משועשע. הוא גיחך ולקח לגימה ארוכה מבקבוק האלכוהול לפני שהחזיר אותו חזרה אל השולחן, ״קומדיה?״ שאל כשהרים את השלט והימהמתי בחיוב,מרימה רגליי על הספה ומוציאה,מתחת לאף,נשיפת הקלה על כך שהיחסים בנינו חזרו להיות כהרגלם.