TEN DAYS

פרק 2

-נקודת מבט אריאל-

״יש לה בן ספציפי שהיא מעדיפה ?״ כריסטופר שאל בעודו מסתכל על שאר הבנים ״מה ? בשביל מה ?״ שאלתי ״אני חושב שלא תזיק לה טיפה חברה.״ הוא השיב ״אחד מאיתנו ייגש אליה , יברר מה קרה ויעודד אותה.״ זבדיאל אמר מסתכל לכיווני בחיוך מרוצה

״זה נושא נורא רגיש ..״ אמרתי באנחה ״אני חושבת שאני אלך אליה .״ הוספתי ״את תישארי פה , אחד מאיתנו ילך אליה , הוא גם יוכל להסתכל על הדברים מנקודת מבט חיצונית.״ הוא אמר ״את לעומת זאת , משוחדת .״ הוא הוסיף גורם לי לצחוק

״זו סתם טרחה , אין לכם מה ללכת . אני אלך אליה .״ אמרתי ״די להיות עקשנית , היא נמצאת כאן לא ? זה המקסימום שאנחנו יכולים לעשות .״ ריצ׳רד אמר ״עכשיו , מי מאיתנו ייגש אליה ?״ הוא שאל

״היא לא כל כך מכירה אתכם , אבל כשיוצא לנו לדבר , מדי פעם יוצא לי לשמוע אותה מדברת על אריק אם זה עוזר.״ אמרתי ״אם היא לא מכירה אותנו , זה אומר שהיא באה לפה בשבילך . אני צודק ?״ ריצ׳רד שאל ״כן האמת שכן .״ השבתי ״חברה טובה דווקא , תעריכי אותה . אני לא הייתי עושה את זה בשביל אחד מהטמבלים האלה .״ הוא אמר מצביע על הבנים , גורם לי לצחוק  ״זה מה שאני אמרתי !״ מור התפרצה

״טוב לפי הבכי הנוראי שלה אני מבין שזה נושא ממש רגיש , אז אני אלך אליה עכשיו .״ אריק אמר ״איך קוראים לה רק ?״ הוא שאל ״רומי .״ השבתי ״רומי ..״ הוא מלמל לעצמו מעביר את המיקרופון שלו לכריסטופר ויורד מהבמה ,

״את יודעת לאן היא הלכה ?״ הוא שאל ״היא הלכה לשטוף פנים לפני מה שהבנתי , כנראה היא בשירותים.״ אמרתי , הוא הנהן והלך .

-נקודת מבט רומי-

״אין על מה לדבר עומר !״ צעקתי לטלפון בעודי בוכה ללא הפסקה , ״תפסיק להתקשר אליי .״ אמרתי ברוגע מנתקת את השיחה ושומעת דלת נסגרת .

״כמה זמן אתה פה ?״ שאלתי כשהבחנתי באריק שעמד ליד דלת הכניסה לשירותים ״לא הרבה , שמעתי רק את החלק האחרון .״ הוא אמר והנהנתי

״מה אתה עושה פה ?״ שאלתי מנגבת חלק מהדמעות שירדו , ״חשבתי לארח לך קצת חברה , מה את אומרת ?״ הוא שאל ניגש אליי ״אפשר , לא יזיק .״ אמרתי מחייכת חיוך קטן שמיד נמחק מפניי

״את רוצה לספר לי מה קרה ?״ הוא שאל בעודו קרוב אליי ומנגב לי את הדמעות בעדינות , מגעו היה כל כך עדין , והיה נראה שלרגע אני איזה פרח שאסור לו לקטוף

אך לדבר על הנושא הזה עכשיו ? לא כל כך בשבילי , אני בעצמי עדיין לא עיכלתי את כל מה שגיליתי עכשיו , זה לא בוער לי .

״א-אני צריכה ללכת .״ אמרתי במהירות משחררת את ידיי מידיו ועוקפת אותו , יוצאת החוצה מהמתחם .

נורא נחמד מצידו לעזוב את המפגש ולבוא אליי כדי לוודא שאני בסדר ולשאול לשלומי , אבל אני בקושי מכירה אותו , ואני גם בכלל לא מצליחה לעכל את כל מה שקרה , אז לדבר על הדבר הזה בכל כך מהירות לא ממש קורץ לי .