TEN DAYS

פרק 12

״אז מה חשבת רומי ?״

לא היה לי מה להגיב . הייתי מאוכזבת , הוא חזר לכתיב ההתנהגות הקודם שלו . ולעזאזל עד שחשבתי שדברים כבר מתחילים להיות בסדר בין שנינו , למה הוא חייב להרוס כל דבר ? ולעזאזל למה נפלתי למילים היפות שלו בכזאת מהירות ?

״ועד שחשבתי שדברים בסדר בנינו . חשבתי שאתה באמת נחמד אליי אתה יודע ?״ אמרתי , מנסה לשמור על קולי יציב ומנסה בכל כוחי למנוע ממנו מלהשבר ולהראות לאריק שהוא פוגע בי יותר ממה שהוא חושב . ״אז אל תחשבי , אולי זה לא הצד החזק שלך .״ הוא אמר משאיר אותי פעורת פה , כמה הוא חושב שהוא יפגע בי ככה ? ככה זה עומד להמשיך ? אני באמת חשבתי שדברים בסדר בנינו , פתחנו את הבוקר בצורה כל כך טובה , הוא גרם לי לחייך כמו שלא חייכתי המון זמן , חייכתי איתו מהלב . אז למה למען השם הוא חייב להרוס את הכל עם הגישה שלו והמילים הפוגעניות שלו ? רק אתמול הוא אמר לי שהוא לא רוצה לפגוע בי , אז מה השתנה עכשיו ? כבר לא אכפת לו ממני מספיק אז הוא מחליט לדבר אליי כאילו אני איזו בובה חסרת כל רגש .

הוא כל כך דפוק

הכל כאן כל כך דפוק , ואריק , הוא דפוק

״וואו ..״ אמרתי מרימה את מבטי מהרצפה ומביטה לו בעיניו הירוקות והיפות שאני כל כך אוהבת , יכולתי
לראות מעט חרטה בעיניו אך היא מיד התחלפה , כמו שחשבתי . דמעות החלו לטשטש את ראייתי , המשכתי להסתכל עליו , מתאפקת בכל כוחי לא לתת לדמעות לרדת מולו , אך נשברתי ונתתי לדמעה בודדה לרדת במורד פניי , הוא הסתכל על הדמעה , עקב אחריה עד שהיא נפלה מפניי . הוא הרים את ידו בכדי לנגב את דמעותיו שירדו ״אל .״ אמרתי מחזיקה את ידו ומונעת ממנו מלהתקרב אליי ״רומי ..״ הוא נאנח ״אל תוציא את השם שלי מהפה שלך .״ אמרתי מרגישה את קולי רועד , התאפקתי להחזיק את כל גל הדמעות המת לפרוץ ממני כיוון וידעתי שכולם נמצאים סביבנו , יכולתי להבחין בכמה מבטים מסתכלים עלינו אך לא יותר מזה

״רו..-״ ״אל , אני לא שק האיגרוף שלך . לפני רגע הכל היה בסדר , תשלוט בעצמך . ועד אז אל תתקרב אליי אלא אם כן אתה חייב בגלל החוזה המזוין .״ אמרתי משחררת את אחיזתי מידו ויוצאת למרפסת כלל הבית הגדולה , שמשקיפה על החצר הקדמית הנמצאת בצד הכניסה לבית . היא ללא ספק מדהימה ביופיה , שלושתן למען האמת , גם המרפסת , וגם החצר הקדמית , ואפילו האחורית שלא יצא לי לראות כל כך מלבד מבט חטוף . התיישבתי על הספסל המתנדנד , נותנת לדמעות לפרוץ ממני כמו גלים בים סוער , למה הוא היה חייב לאבד שליטה על הפה שלו דווקא עכשיו ?

הסתכלתי על מראה המושב הרגוע , מנסה להרגיע את עצמי ולנשום את האוויר הנקי של האזור המדהים ביופיו , עם כל הירוק , הירוק שמזכיר לי את אותן עיניים ירוקות שאני כל כך אוהבת , ולא צריכה לאהוב .

הדלקתי את הטלפון , רואה כל כך הרבה שיחות והודעות שלא נענו מהמשפחה ומהחברים הקרובים , אני אחזור אליהם בקרוב , כשהעניינים ירגעו מעט , למשפחה במיוחד , אמא שלי בטח מתחרפנת מרוב דאגה וחוסר הבנה משווע .