TEN DAYS

פרק 41

״אלוהים כמה שאני שונאת אותך עכשיו .״ אמרתי בדמעות ונצמדתי למיטתו של אריק . ליטפתי את שיערו הרך והסתכלתי על פניו היפות

הוא השתנה כל כך בכל הזמן שלא התראינו .

הזיפים שלו כבר צמחו לזקן קטן , שיערו ארך מאוד , הוא נראה כמו גבר בוגר יותר .

לא עבר כל כך הרבה זמן מאז הפעם האחרונה , אך אני לא באמת מחשיבה אותה . כיוון וראיתי אותו רק ערב אחד , בכל השאר הוא התחמק ממני .

הפעם האחרונה שבאמת ראיתי אותו הייתה לפני שלושה חודשים .

עצוב

״די לבכות ,״ הוא אמר , מסתכל לתוך עיניי

הו אלוהים אני מרגישה שאני נאבדת בתוך העיניים שלו

״וגם אתם , די לבכות .״ הוא אמר , מצביע בחוסר כוחות על האחרים שהסתכלו עליו בעיניים אדומות מדמעות .

״אנחנו נעשה לו כמה בדיקות מקיפות ולאחר מכן תוכלו לחזור לחדר .״ הרופא הבכיר אמר , הנהנו ועזבתי את שיערו הרך של אריק בכדי לחזור לאחרים שיצאו

״רומי ,״ קולו הצרוד עצר אותי מלצאת . הסתובבתי והסתכלתי עליו במבט שואל , ״אני מצטער .״ הוא אמר , מבטו היה מיוסר וכאב לי בשבילו .

״נדבר על זה בהמשך , אל תתן לזה להדאיג אותך כרגע .״ אמרתי ויצאתי מהחדר .

אני מתיישבת ליד האחרים , כולם כל כך מחויכים .

דייזי לא מפסיקה לומר כמה שהיא מודה לאלוהים שהשאיר את האוצר הקטן שלה בחיים , ינליס - אחותו של אריק מסכימה איתה וכך גם אביו .

הבנים מרגישים כאילו ירדה להם אבן ענקית מהלב והם סוף סוף מצליחים לנשום כמו שצריך , וכך גם קלרה ואלי .

ואני , אני לא יודעת מה קורה לי .

אין יותר מאושרת ממני שהוא לא ויתר , אבל אני כועסת עליו כל כך . אני כועסת עליו על זה שהוא כמעט הרג את עצמו .

על זה שהוא כמעט וויתר , על זה שבגלל שהיה לו קשה הוא ברח לסמים

מעולם לא חשבתי שזה יגיע לזה

מעולל לא חשבתי שנגיע לזה

מעולם לא חשבתי שאני אמצא את עצמי בתוך הסיפור הזה

מעולם לא חשבתי שאני אתאהב בו ככה

אבל אני לא יכולה להיות מוטרדת בזה עכשיו , כל מה שחשוב כרגע זה אריק והגמילה שלו .

אני אעשה הכל בכדי לגרום לו להגמל .

הכל

״אתה חושב שהוא יצליח להגמל ?״ שאלתי את זבדיאל שישב לידי , הוא הסיט את מבטו לעברי , מחייך חיוך קטן