שבוע עבר , אריק אמור להשתחרר בכל רגע . הייתי
בבית החולים כל יום , העברנו את הזמן בלהכיר אחד את השנייה יותר
זה הרגיש כאילו אנחנו שני זרים
ובכן , אני באמת זרה לו
אבל הוא ? הוא הדמות הכי מוכרת עבורי
יצא לי לדבר עם אמא שלו כמה פעמים בכל השבוע הזה , היא לא הפסיקה להודות לי על כך שאני נמצאת איתו ושומרת עליו . היא הוסיפה בכל פעם מחדש שהיא מצטערת שהוא לא זוכר
כאילו זו אשמתה
ובשיחה האחרונה שלנו , היא אמרה שהיא שמחה שמצאנו אחד את השנייה . שהיא מקווה בכל מה שיש לה שהוא יזכר ונחזור למה שהיינו
למען האמת , אני לא רואה את זה קורה
לצערי
הוא מתייחס אליי כאילו ואנחנו מכרים וזה הכל , כאילו לא אהבנו בכל שנייה ושנייה עד לפני שבוע ויום , כאילו לא שיתפנו אחד את השנייה בסודות הכי גדולים שלנו , כאילו לא הכרנו את הגוף אחד של השנייה כמו את כף היד שלנו
הכל נשכח
לא נשאר אצלו זכר מכל זה
וזה כל כך כואב
״רומי ,״ קולו של אריק קרא לי , מוציא אותי מכל המחשבות הארורות . ״מממ״ המהמתי , מרימה את ראשי לאריק שמתעסק בטלפון שלו .
״אני עוד שעה משתחרר .״ הוא אמר בחיוך , אני מניחה שהוא מתרגש . ״אתה מרגיש טוב יותר ?״ שאלתי , ״הפציעה עדיין כואבת , גם הראש ,״ הוא אמר
״אבל אני מניח שזה יעבור , אני אקח את התרופות .״ הוא אמר , ״ההופעה עוד חמישה ימים , אתה זוכר את המילים ?״ שאלתי
לכל אורך החודשים האחרונים הבנים הוציאו עוד שירים , ואריק שכח את כולם . כל פעם שהוא ניסה להזכר בהם , בי , בכל החודשים האחרונים - הוא התאכזב .
הוא איבד את עצמו , את מי שהוא היה . לפני שלושה ימים הוא כמעט ובכה מרוב תסכול , כי הוא לא הצליח להזכר בכלום .
הוא כל כך הצטער בפניי שהוא לא זוכר , אני רק ניחמתי אותו , ואמרתי לו שהכל בסדר .
כל כך רציתי לחבק אותו ולנשק אותו , לומר לו שהכל בסדר ושאני כאן ; אבל פחדתי
פחדתי שהוא ירתע ממני , שהוא יתרחק , שזה לא יהיה בסדר מבחינתו .
פחדתי
אני מודה
״אני זוכר פחות או יותר , אני עדיין אצטרך לעבור על זה עם הבנים לפני ההופעה .״ הוא אמר , מניח את הטלפון על השידה ומסתכל עליי
YOU ARE READING
TEN DAYS
Romanceהיא לגמרי לא ציפתה שכל זה יקרה לה בתוך עשרה ימים בלבד . היא ילדה טובה , משקיעה בלימודים , טיפה משוגעת אך זה מה שכולם אוהבים אצלה . היא מעט מופנמת ולא נותנת לכל אחד לדעת את קורות חייה הוא ההפך הגמור ממנה , מעריצות בכל עבר ומאות בנות שקמו לצידו בצדה ה...
