TEN DAYS

פרק 37

״אתה צריך לדבר על זה עם מישהו ,״ ריצ׳רד אומר בעודינו יושבים בחדרי במלון . ״אתה לא יכול להמשיך ככה .״ הוא הוסיף

לגמתי את כוס הוויסקי שלי ומיד מזגתי לי עוד אחת

״אחי די עם זה ,״ הוא אמר , לוקח את בקבוק הוויסקי ממני ומניח אותו בשולחן שלידו - רחוק ממני .

״אני לא מבין מה אתה רוצה ,״ אמרתי ״אני בסדר גמור .״ הוספתי , משחק עם כוס הוויסקי שלי לפני שלגמתי גם אותה בשלוק .

״על זה אני מדבר !״ הוא מרים את קולו ״אתה נופל לתוך זה , במקום לקום ולצאת מזה .״ הוא אמר ולקח גם את הכוס מידי

״לתוך מה בדיוק ?״ שאלתי בגיחוך .

אני יודע בדיוק לתוך מה , והוא צודק - אני נופל לזה . אבל זה לא שאני לא רוצה לצאת מזה , אני פשוט מרגיש תקוע , כאילו זה בולע אותי ואין דרך יציאה .

אני לא מצליח

אין דרך חזרה

״אני לא יודע מה נכנס בך , אבל אתה לא אריק .״ הוא אמר , גורם לי להעביר את ידי בשיערי בתסכול .

האהבה נכנסה בי

נכנסה חזק

אם לומר את האמת , קשה לי לשמוע את זה מאחד האנשים הקרובים אליי .

אני יודע שאני לא אני

לעזאזל אני יודע את זה .

אני מרגיש שאני מאבד את עצמי , אני מרגיש במערבולת שאני לא מצליח לצאת ממנה , לא משנה באיזו דרך אני אנסה .

זה מתסכל

רבים אומרים שהדבר הכואב ביותר שבן אדם יכול לעבור מתחלק לכמה מצבים ; בדידות מוחלטת , דיכאון , אובדנות , שנאה עצמית , בזבוז זמן , ולאבד בן אדם שהיה יקר לך .

אבל מה לגבי האהבה ?

היא לא כואבת ? היא לא הורסת ? היא לא הורגת ?

לעזאזל אהבה מכילה את כל הדברים האלה .

ברגע שמגיעה הפרידה אתה מבין שאיבדת בן אדם שיקר לך , לאחר מכן אתה נופל לדיכאון , ממש בשלב שאחרי זה אתה מרגיש לגמרי בודד - דבר שיכול לגרום לאובדנות

לאחר מכן מגיע שלב השנאה העצמית , המחשבות על מה אני עשיתי לא בסדר שהוביל לפרידה , כל כך הרבה אשמות שווא כלפי עצמי .

ולבסוף , מגיע השלב שבו עוברים הלאה ומרגישים שכל זה היה בזבוז זמן גמור .

אהבה היא הדבר הכואב ביותר שקיים

וכל האירועים האחרונים גרמו לי להבין את זה אפילו יותר משחשבתי .

״מעולה שהצלחת להבין את זה סוף סוף .״  אמרתי והסתכלתי על הרצפה , ״מה עובר עליך למען השם ?״ הוא שאל , ידיו היו על ראשו והיה נראה שהוא מתעצבן מהתשובות שלי