פרק 10

121 7 1
                                    

״את בטוחה שאת רוצה לנסוע איתי לבית הספר?״ שאל כשנכנסנו למכונית ביחד.
נזכרתי בפעם הקודמת, לא התנהגתי בסדר פעם שעברה...הוא יכול להתגרות בי עד כמה שהוא רוצה, לא הייתי בסדר.
״סליחה...הפעם אני לא אעשה לך את זה....זה בסדר שאני אצא לפניך ואתה תצא לאחר מספר דקות?״
״טוב...״ הסכים לבקשתי ושמחתי שהוא התחשב בי.
״תודה.״ הודיתי לו. ״ותודה שלימדת אותי.״ המשכתי להודות לו.
אני חייבת לו הרבה, הוא עשה בשבילי המון ואני לא יודעת איך לגמול לו...
״על לא דבר, אם תרצי את עזרתי בלימודים ועוד משהו חוץ מזה אל תהססי לבקש ממני.״ חייך וחייכתי גם כן.
הנהג עצר את המכונית ויצאתי ממנה ישר.
נכנסתי לפתח בית הספר ואפילו לא עבר שניה וכבר מלא יצאו מהכניסה בצרחות.
״בואי יותר מהר, ג׳ונגקוק הגיע...״ מישהי גררה את חברתה.
הוא מאוד אהוב בבית הספר, איך הוא מסתדר עם כל הבנות שרצות אליו? האם הוא לוקח את הדברים שהן נותנות לו?
״היי.״ ניפנפה טה הי לכיווני והוציאה אותי ממחשבותיי.
״היי, מה קורה?״ הגעתי אלייה.
״בסדר, לחוצה קצת מהמבחן...מקווה שהמורה שלי לימד אותי טוב.״
״גם אני מקווה...״ מלמלתי.
הגענו לדלת הכיתה ונכנסנו.
התיישבתי במקומי וכך גם טה הי.
המורה נכנסה, ״המבחן יערך כשעה, מקווה שלמדתם עליו, מחכה לתוצאות טובות.״ המורה הניחה על כל שולחן את המבחן ולאחר שסיימה כולנו התחלנו.
עיינתי בשאלות והם היו אותם השאלות שג׳ונגקוק שאל אותי אתמול.
עברתי שאלה שאלה ועניתי עליה.

הצלחתי לסיים את כל השאלות מספר דקות לפני שנגמר השיעור והגשתי למורה את המבחן.

הצלצול החזק שמכריז על ההפסקה נשמע ויצאנו מדלת הכיתה.
טה הי ואני פסענו לעבר לקפיטריה אחרי שלקחתי את הקופסת אוכל מהתיק.

התיישבנו בשולחן וצחקקתי כשהיא ליטפה את השיער של ג׳ונגקוק בתמונה על הקופסאת אוכל שלה.
"נכון שהוא מדהים?" שאלה בחיוך רחב.
"נראה לי..."
הרגשתי רע שאני לא מספרת לה על אחי, על אבא שלי ובמיוחד שאני מכירה את ג׳ונגקוק...

און בין וג'אן די התיישבו לידינו עם מספר צלחות המלאות באוכל.
"תשנו את התוכניות שלכן להיום, אנחנו הולכות לקניון היום לקנות בגדים, יש לאון בין מחר דייט." חייכה טה הי.
"תנמיכי את הקול..." לחשה לה און בין.
"לאן הוא לוקח אותך?" שאלתי מסקרנות.
"אני לא יודעת...אני טיפה מתרגשת, אני לא כל כך יודעת איך להתנהג...אף פעם לא הייתי בדייט." בילגנה טיפה את שיערה מהתסכול.
"אל תדאגי, בשביל מה יש אותנו?" השיבה ג׳אן די.
״את צריכה להיות ברת מזל, את הרי יוצאת עם השני הכי חתיך בבית הספר!״ טה הי.
"מי הראשון?" שאלתי בסקרנות, עניין אותי מאוד לדעת.
"את באמת שואלת את זה?" טה הי הביטה בי בתסכול רב.
"כן...אני באמת רוצה לדעת."
"זה ג׳ונגקוק, מי שכל הבנות חולמות על לצאת איתו." התלהבה און בין.
"אהה, שכחתי שהוא מפורסם לרגע..." גירדתי את עורפי ושניהם הסתכלו עליי בתדהמה.
״את הרי יודעת שג׳ימיין כבר תפוס אז מזמן ירד לנו ממנו ועברנו לגונגקוק.״ חייכה טה הי.

החיים שאחרי 2 🔮Where stories live. Discover now