מה אנחנו עושים בשדה תעופה? לאן הוא לוקח אותי?
״טאהיונג?״ קראתי לו והשתיק אותי.
״אסור שידעו שאני כאן, את זוכרת?״ סידר את המסכה שהסתיר את אפו ושפתיו.
״טוב...״ גלגלתי עיניים. ״אתה מוכן להגיד לי מה אנחנו עושים פה?״ שאלתי בתסכול רב.
״את עוד תגלי בהמשך.״ השיב ודיבר עם האישה בקבלה. הושיט לה שני דרקונים והמשיך לשוחח איתה.
מה הוא מתכנן? אנחנו טסים? אבל לטאהיונג יש רק תיק קטן, הנמצא על גבו, אני לא רואה מזוודות...
אני חושבת שזה זמן טוב שאוכל לספר לו על גונגקוק ועליי.
אני רוצה שישמע ממני ולא ממשהו אחר.
לקח בחזרה את הדרקונים, ״בואי.״ החזיק לי את היד ומשך אותי.
החלטתי לא לשאול כי אני יודעת שהוא לא יענה לי ויחליק את זה.
טאהיונג שלח את התיק לבדיקה והנחנו את הטלפונים גם כן.
עברנו בבדיקה והמשכנו לקחת את הדברים.
עכשיו אני בטוחה שאנחנו טסים, אבל לאן?
לא הבאתי איתי כלום, איך הוא יכול לשמור על זה בסוד?
״לא הבאתי כלום איתי, איך לא אמרת לי? לכמה ימים אנחנו טסים?״ ציפיתי לתשובות.
״את לא סומכת עליי?״ שאל.
״אני יכולה לסמוך עלייך?״
״כן, ארגנתי את הכל. המזוודה כבר בתא המטען של המטוס, חשבתי על הכל.״ הרגיע אותי.
טוב לפחות לזה אני לא צריכה לדאוג, מה שכן זה לברר לאן טסים.
רגע, איך המזוודה הגיע לתא מטען?? הוא לא שלח כלום, הוא לא הביא כלום...
מה הוא מתחנן? כואב לי הראש מכל הדבר הזה.
ניקיתי את ראשי, ״טאהיונג?״
״כן?״
נשמתי נשימה עמוקה, ״רציתי לספר לך כבר הרבה זמן ש...״
״שנייה, יש לי לשירותים.״ נתן לי לשמור לו על הדברים וברח לשירותים.
איך אספר לו אם הוא בורח לי כל הזמן?
ניצלתי את ההזדמנות שהוא לא פה ופתחתי את התיק, אך היה רק בגדים של טאהיונג. אני לא מבינה, איפה הכרטיסי טיסה?! איפה הדרקונים?!
אולי יש תא נסתר?
סגרתי את התיק ונאנחתי. הרבה אנשים עברו לידי ולמרבה המזל לא זיהו אותי אחרי שטאהיונג התעקש קודם שאשים מסכה.
טאהיונג התקדם וסידרתי את הדברים שלא יגלה שחיפשתי בתחק קודם, אחר כך הוא לא יגלה לי כלום.
״צריך להתחיל להתקדם למטוס.״ אמר והנהנתי. התחלנו להתקדם לעבר היציאה מהדיוטי פרי.
אולי אפשר להסתכל על הלוח ואגלה לאן אנחנו טסים?
על הלוח הופיע יפן, תאילנד, איטליה ובסוף סין.
יכול להיות שאנחנו טסים לסין? וואי בבקשה שזה יהיה סין.
סוף סוף עלינו על המטוס, והתיישבו בהתחלה.
טאהיונג התיישב בכיסא ליד החלון והתיישבתי לידו.
רגע. אנחנו במחלקה ראשונה? טוב, לא הייתי צריכה לצפות לאחרת.
הכיסא היה נוח ורך, יכלתי לשחק עם המשענת ואפילו היה מסך ויכולתי לבחור משהו לראות לפי בחירתי.
לפתע נאמג׳ון בא עם יונגי וג׳ין.
״מה אתם עושים פה?״ שאלתי בהלם מוחלט.
״נראה לך שהייתם טסים לבד מבלי להזמין אותנו?״ יונגי צחקק.
רגע אז גונגקוק גם יבוא? עכשיו אני בטוח לא אצליח להסתיר בפני טאהיונג.
גונגקוק הגיע והוסוק אחריו. למה דיברתי? אני צריכה להפסיק לדבר...
כל הבנים התיישבו ותפסו את רוב הכיסאות.
״הכל בסדר?״ טאהיונג עצר את מחשבותיי לרגע.
״כן.״ חייכתי.
הדיילת עמדה עם המיקרופון, ״גבירותי רבותיי, המטוס ימריא בעוד מספר דקות, נא להדק חגורות ולוודא שהטלפונים שלכם נמצאים במצב טיסה...שיהיה לכם טיסה נעימה ובטוחה.״
אוף, אני לא מאמינה שהיא לא אמרה לאן טסים....
״אתה מוכן לספר לי איפה נוחתים?״ בלגנתי את שיערי מתסכול.
״לא.״ חייך חיוך ממזרי.
איך כל החברים שלו משתפים פעולה?
עדיין לא הבנתי לאן היעד הטיסה, טאהיונג שתק עד עכשיו והבנים זרמו איתו, אני לא מאמינה עלייהם.
צילמתי את טאהיונג ואותי ולאחר מכן צילמתי את הנוף מהחלון שהתחיל המטוס להמריא. פירסמתי באינסטגרם ושיניתי למצב טיסה.
YOU ARE READING
החיים שאחרי 2 🔮
Romanceשיר ממשיכה בחייה, בעליות ובמורדות. אבל היא רק גודלת, מתבגרת ומתפתחת להיות מישהי יותר טובה וחזקה נפשית. בעונה הזאת נדבר על ג׳ני, ילדה עדינה, אך כשדורכים עליה היא לא שותקת! קל לפגוע בה, היא לוקחת את רוב הדברים ללב ולפעמים מאשימה את עצמה במקרים. ג׳ני...
