"הם אומרים שאחות של טאהיונג לומדת איתנו בבית הספר, איך לא ידענו על זה?" שאלה בתסכול טה הי.
"מי זאת?" שאלתי במטרה שלא יחשדו בי.
"אף אחד לא יודע, הם רק אומרים שהיא עברה לא מזמן לבית הספר שלנו." אמרה און בין אחרי שקראה את כל ההודעות בטלפון של טה הי.
"אם הייתי יודעת מי זאת לפני הייתי מנצלת אותה בשביל חתימה או סלפי עם להקת ביטיאס..." טה הי חייכה חיוך ממזרי.
"לא היה לי אכפת להיות חברה שלה, אבל אם הייתי מקבלת סלפי או חתימות מאח שלה, זה יהיה מושלם." פינטזה און בין.
התעצבנתי קצת...זה מזכיר לי את התקופה בסין שהייתי חברה של שחקנית מפורסמת וילדים מהכיתה שלי ניצלו אותי בגללה.
"היאנ גם בן אדם, בדיוק כמונו, למה צריך לנצל אותה?" שאלתי בתסכול.
"את צודקת, לא חשבתי על זה ככה..." מלמלה טה הי.
האוכל הגיע וכל אחד קיבלה את המנה שלה.
״יש מצב שזאת את?״ בחנה אותי און בין.
״האמת שאת צודקת, ג׳ני עברה לבית הספר לא מזמן...״ מלמלה ג׳אן די.
״בטוח יש עוד בנות שעברו לבית הספר לא מזמן כמוני, זה לא בהכרח חייב להיות אני. בואו נתחיל לאכול ונספיק עם המחשבות האלה.״ ניסיתי להעביר נושא על מנת שלא יזהו שזאת אני לבסוף.
הסושי היה מעולה, הוא הזכיר לי טיפה את הבית. אימי הייתה נוהגת להכין לי סושי והיינו אוכלות ביחד. היא הייתה בשלנית מעולה, הלוואי שאהיה כמוה בעתיד.
"האוכל פה נורא טעים..." חייכה חיוך רחב טה הי.
"היא צודקת, כל הכבוד על בחירת המסעדה..." חייכתי אליה.
"תודה, אני באה לפה הרבה במיוחד עם המשפחה..." הסבירה ג'אן די.
"ג'אן די ואון בין, שכחתי לספר לכן...אתן יודעות שג'ני חברתינו היקרה עברה את ג'ונגקוק במבחן?" התלהבה טה הי.
"את לא רצינית, פעם ראשונה בהיסטוריה שמישהו עוקף אותו...אני לא מאמינה." און בין הצטרפה להתלהבות של טה הי.
אף אחד מעולם לא הצליח לעבור אותו? הוא עד כדי כך חכם?
נזכרתי בשיעורים שהוא לימד אותי, הוא מלמד מעולה...לא חשבתי לעצמי שאצליח לעבור אותו.
"עשית בחירה טובה בזה שצירפת אותה לחבורה שלנו..." הביטה ג'אן די אל טה הי וצחקקה.
סיימנו לאכול והמלצרית לקחה את הצלחות הריקות שהונחו על השולחן.
ג'אן די התנדבה ללכת לשלם וכל אחת הביאה לה את הסכום הדרוש.
מזגתי לכולן כוס מים וכולנו שתינו.
ג'אן די חזרה לשולחן ויצאנו לאחר מכן מהמסעדה.
הרגשתי רטט מהכיס בחצאית והוצאתי את הטלפון.
סימנתי להם לחכות לי ועניתי לטאהיונג שהתקשר.
"הלו..." מלמלתי.
"היי, איפה את?"
"בקניון עם חברות." השבתי.
"יש סיכוי שתוכלי לחזור הביתה עכשיו? אני אוכל לקחת אותך..."
"לא!" הרמתי את קולי לפתע והן נבהלו.
לא רציתי שהוא יקח אותי והן יבינו שאני למעשה אחותו...אני לא אוהבת תשומת לב.
"כלומר...אני אבקש מהנהג שיקח אותי." הוספתי.
"טוב, אני מחכה לך." ניתק לאחר דבריו.
"אתן רוצות להישאר? אני פשוט צריכה ללכת..." מלמלתי.
"נראה לי שאשאר...אני רוצה להסתובב עוד קצת, אולי אמצע עוד משהו." חייכה אליי טה הי.
החזקתי בשקית בידי השמאלית ובידי הימנית חייגתי לנהג.
"אתה יכול לאסוף אותי מאיפה שהורדת אותי?" שאלתי.
"כן, אגיע בעוד חמש דקות." השיב וניתק.
"אנחנו גם נישאר לצידה, אולי נמצא לאון בין בגד יפה." ג׳אן די דיברה בשם כולן.
"אין בעיה, אז נתראה מחר בבית הספר." חייכתי אליהם וחיבקתי אותן.
הן חברות מקסימות, אני מאוד אוהבת אותן.
YOU ARE READING
החיים שאחרי 2 🔮
Romanceשיר ממשיכה בחייה, בעליות ובמורדות. אבל היא רק גודלת, מתבגרת ומתפתחת להיות מישהי יותר טובה וחזקה נפשית. בעונה הזאת נדבר על ג׳ני, ילדה עדינה, אך כשדורכים עליה היא לא שותקת! קל לפגוע בה, היא לוקחת את רוב הדברים ללב ולפעמים מאשימה את עצמה במקרים. ג׳ני...
