החיים שאחרי 2 🔮

פרק 13

הזירה הייתה חלקה מאוד והחזקתי את המעקה במטרה לא ליפול.
שיר החליקה והשתלבה יפייפה עם המוזיקה שהייתה ברקע.
ניסיתי להחליק, אך ברגע שעזבתי את המעקה, החלקתי ונפלתי על הישבן.
ג׳ונגקוק התקדם אליי ועזר לי לקום.
״תודה.״ השבתי לו.
״על לא דבר.״ חייך. ״האמת שבהתחלה חששתי...שיר דחפה אותי לתוך הזירה והתחלתי לזוז עם הרגליים כמו ששיר הראתה לי, לא ידעתי שזה כל כך כיף.״ התלהב.
ג׳ונגקוק הושיט את כף ידו והחזקתי בה בחוזקה על מנת שאצליח לקום.
עזבתי את אחיזתו וניסיתי לשמור על שיווי משקל, אך לא הצלחתי ולפני שישבני נגע ברצפה ג׳ונגקוק אחז מהר את זרועי. החזקתי את ידו פעם נוספת ולא עזבתי מחשש שאפול פעם נוספת.
ידו גדולה משלי, חמה ונעימה להפליא.
״תודה על העזרה.״ חייכתי אליו.
״בשמחה.״ השיב בחיוך.
אני לא מאמינה...איזה פאדיחות, לא ידעתי שאני כזאת גרועה בהחלקה על הקרח. האמת שאף פעם לא הלכתי להחלקה על הקרח בשביל לתרגל.
הוא משך אותי, ״אל תדאגי, אני מחזיק אותך.״ השיב בחיוך וחייכתי גם כן.
עקבתי אחר תנועות רגליו ולא עזבתי לרגע את ידו מפחד שאפול.
הזזתי את רגליי באותו הקצב שלו והתלהבתי מהביצועים היפים שלי.
״את לומדת מהר.״ חייך אליי.
״תודה.״ נפנפתי בשיערי וצחקקתי.
אני לא יודעת למה, אבל ברגע שג׳ונגקוק נמצא לידי אני מרגישה מוגנת ובטוחה.
עזבתי לבסוף את ידו ועצרתי במקומי כשראיתי את שיר.
היא החליקה מדהים, עשתה מספר סיבובים והגבירה את המהירות שעברה כל פעם לסיבוב נוסף.
״את מחליקה ממש יפה.״ פניתי אלייה וחייכה אליי.
״תודה. בישראל הלכתי הרבה עם הוריי וזה מעורר בי הרבה זכרונות שאני לא ארצה לשכוח.״ חייכה לעברי.
אני שמחה בשבילה שיצרה זכרונות טובים עם ההורים שלה, אני קצת מקנאה בה. אמא שלי ואני לא יצאנו הרבה למקומות כי היא לא יכלה ללכת אליהם עקב המחלה.
למרות המחלה היא המשיכה לטפל בי וחינכה אותי היטב למי שאני עכשיו. אני מתגעגעת אליה כל כך, אבל אני יודעת שהיא מסתכלת עליי מלמעלה ושומרת עליי מפני כל רע. אני רק רוצה שהיא תהייה גאה בי.
״הכל בסדר?״ שאל ג׳ונגקוק.
״כן.״ חייכתי והמשכנו להחליק.
במשך שעתיים שלמות המשכנו להחליק והשתפרתי יותר. שיר הראתה לי צעדים נוספים ושמחתי שהצלחתי אחרי מספר מעידות בדרך. לבסוף התעייפנו ויצאנו מהזירה.
התיישבנו בשולחן המרובע וחיכינו שג׳ימין יביא את האוכל.
ג׳מין הניח על השולחן את האוכל בעזרת ג׳ונגקוק והתחלנו לאכול.
הונח לי בצלחת שניצל וצ׳יפס כמו כולם.
אכלתי את השניצל לאחר שטבלתי קצת בקטשופ והתענגתי על הטעם.
לקחתי את הבקבוק הקולה ומזגתי לכולם.
״תודה.״ השיבו ביחד.
״תודה לכם, על היום הזה, ממש נהניתי אתכם.״ חייכתי.
״על לא דבר, אנחנו שמחים לשמוע את זה.״ ג׳ימין דיבר בשם כולם.
לאחר שסיימנו לאכול יצאנו מהמקום.
התיישבנו במכונית במקומות כמו שישבנו קודם לכן וג׳ונגקוק התניע את הרכב.
״לאן נוסעים?״ שאל ג׳ונגקוק שיכוונו אותו לאן לנסוע.
״אתם יודעים מה? בואו אליי.״ השבתי ועשה כדבריי.
פתחתי את הטלפון וכתבתי לטאהיונג, ״תגיע הביתה אחרי הדייט.״ והוספתי סמיילי מחייך.