למה נתתי לרגשותיי להשתלט עליי? מה יגידו עליי עכשיו? כל השחקנים יודעים שזה לא הופיע בתסריט...
כל הבית הספר ידבר עליי עכשיו ואני לא מוכנה להיות במרכז תשומת הלב. מה אעשה עכשיו?
הוילונות נפתחו פעם נוספת וכולנו, כל השחקנים עמדנו בשורה.
החזקנו ידיים וקדנו.
צלצולים של הודעות רבות נשמעו ברקע והקהל ישר הסתכל על הטלפון.
״את האחות של טאהיונג שכולם מדברים עליה?״ מישהו שאל מתוך הקהל הרב.
על זה כל ההודעות ששולחים עכשיו? מי יכול היה לספר את זה לכולם? אני לא מאמינה שזה קורה לי...למה עכשיו? למה מול קהל כל כך גדול!?
מזווית עיניי ראיתי את השחקנים שעמדו איתי יחד על הבמה, כולם הביטו בי באכזבה רבה.
ג׳אנגקוק הביט בי ודאגה עלמתה לפניו, בלעתי את רוקי שוב ושוב...מה אני אעשה עכשיו?
כל הקהל התחיל עם השאלות ואני רק מנסה לברוח משם.
״אני לא מאמינה ששיקרת לנו ככה, מה חשבת? בסוף כל האמת מתגלה.״ און בין הסתכלה עליי במבט מתוסכל.
היא צודקת, באמת שיקרתי. אני מתחרטת על זה עכשיו. אבל טאהיונג ניסה להגן עליי מהפרסום והקשבתי לו בכך שאשמור את העובדה שאני אחותו בסוד.
״אני מצטערת, אני לא עשיתי בשכל ואני לא רוצה לאבד אותך בתור חברה.״ השבתי בכנות.
״את יודעת מה, אם היית מספרת לנו, זה היה שונה...אבל העובדה שאני לא ידעתי שחברה שלי, אחות של טאהיונג ומישהו אחר...למעשה כולם, גילו לפנינו זה מתסכל אותי.״ יצאה אל מאחורי הקלעים.
הלכתי גם כן כדי לנסות להסביר לה את המצב שלי.
״און בין, אני מצטערת...אבל תנסי להבין את המצב שלי. כל חיי גרתי בסין עם אימי ולא ידעתי על אחי טאהיונג ואבי שחיים בקוריאה. הגעתי לקוריאה לאחר שבוע ממות אימי, לקח לי זמן להסתגל, מדינה חדשה, משפחה חדשה...לא היה לי קל. פגשתי אתכם ולא סיפרתי לכן עד עכשיו, זה נכון...אבל זה לא שלא רציתי לספר לכן.״ ניסיתי להסביר לה, ושתנסה להבין למה לא אמרתי כלום. אני לא רוצה שננתק קשר ולא נדבר עם אחת השניה.
״מישהו עצר בעדך מלספר לנו?״ גילגלה עיניים. ״את יודעת מה, תתני לנו כמה ימים לחשוב על זה, אין לי כוח...״ הלכה לאחד מתאי ההלבשה.
אני לא מאמינה שככה היא הגיבה, והיא דיברה גם כן בשמם של טה הי וג׳אן די...הן חברות מלא זמן, והיא מכירה אותן יותר טוב ממני. אני לא מאמינה שככה מסתיימת חברות איתן, היא אפילו לא ניסתה להבין את המצב שלי. אולי מחר המצב יהיה יותר טוב.
נכנסתי לתא הלבשה והחלפתי לבגדיי ההחלפה שהבאתי איתי, בבוקר.
״ג׳ני? את באה?״ ראשו של בקהיון צץ מהחלון של המכונית.
נכנסתי למושב הקדמי וסגרתי אחרי את הדלת.
״לאן נוסעים?״ הסתקרנתי לאן הוא יקח אותי.
״אני באתי לקחת אותך הביתה במקום הנהג.״ הסתכל עליי בחיוך וחזר להביט בכביש.
שמחתי שבקהיון פה בשבילי בכל רגע נתון ודואג לי.
אבל הוא בטח ראה את הנשיקה, אני בטוחה שלין אמרה לו שזה לא היה חלק מהתסריט...
איך אשקר עכשיו? הוא עזר לי ודאג לי כשלא ביקשתי כלל...
אני לא רוצה שהוא יפגע, ובטח שלא ממני. אבל מה אם השקרים שאני מוסיפה ברשימה? אני לא מסוגלת להכיל אותם יותר.
״ראיתי אותך מופיעה, שיחקת מדהים...קצת קינאתי כשהתנשקת עם גונגקוק, אבל אני יודע שזה חלק מהתסריט ואני לא צריך לדאוג, נכון?״ הסתכל על פניי פעם נוספת וחזר להביט בכביש.
״אתה לא צריך לדאוג.״ השבתי בביטחון וחייך אליי.
״ראיתי את סוף ההופעה ושמתי לב שהופיע מתיחות בקרבך ובאון בין. רציתי לשפר לך את המצב רוח קצת בכך שאבוא לקחת אותך, וגם כן רציתי לראות אותך.״ חנה את הרכב בביתי ויצאנו מין הרכב.
בקהיון חיבק אותי ונשק לי על מצחי.
״את תהיי בסדר גמור, עד מחר אני בטוח שהחברות שלך ישלימו איתך.״ נכנס חזרה לרכב ונסע.
נופפתי לו לשלום בחיוך קטן ונכנסתי הביתה.
חלצתי את נעליי ונכנסתי.
הנחתי את התיק ליד הכניסה ונעלתי את נעלי הבית.
YOU ARE READING
החיים שאחרי 2 🔮
Romanceשיר ממשיכה בחייה, בעליות ובמורדות. אבל היא רק גודלת, מתבגרת ומתפתחת להיות מישהי יותר טובה וחזקה נפשית. בעונה הזאת נדבר על ג׳ני, ילדה עדינה, אך כשדורכים עליה היא לא שותקת! קל לפגוע בה, היא לוקחת את רוב הדברים ללב ולפעמים מאשימה את עצמה במקרים. ג׳ני...
