אמל מרג'ה בת 19, היא נערה יפיפיה עקשנית ענייה ומרדנית..היא גרה בג'רמל עיר בירת הסולמאין , היא חיה עם אחותה הקטנה חאלל בת ה14 ..אמל היא רקדנית בטן מוכשרת ..יום אחד עבודתה של אמל נסגרת בגלל הסולטן המהולל אחמד.
אמל מחליטה לא לוותר היא מתפלחת לארמון בפ...
זה היה אחרי ארוחת הצהריים כאשר נכנסתי לחדרי וראיתי על המיטה שלי כלוב ציפורים יפייפה. הלב שלי נמס וחיוך מאושר נח על שפתותי.
אני יודעת מי אחראי על המתנה הזאת.. אחמד, ידעתי שהוא מתחנן משהו בכל פעם שהוא קרץ לי כשנפגשנו במסדרונות הארמון.
עבר שבוע מאז עצרתו לגבי רגשותיו כלפי. מאז אנחנו מתגנבים בשרט זה לחדרו של זו מתנשקים עד שהנשימה שלנו מכבידה גופנו מזיעים ולבבותיו רוקדים.
אני ניגשתי למיטתי ומסתכלת בחיבה על זוג ציפורי השיר הכחולות ירוקות, מתחת לכלוב הזהב היפה מבצבץ לו פתק לבן.
אני פותחת את הפתק וקוראת את כתב ידו של הסולטן אחמד.
הן כל כך יפות, כשהייתי בטיול בהרים ראיתי כאלה , הן מזכירות לי אותך כל כך יפות ,נמרצות ואמיצות. אמל שלי אני לא יכול להעביר דקה בלי מחשבה עלייך, רגשותי מתעצמים כלפייך עם כל מפגש בנינו. פגשי אותי בחצות בחדרי המלוכה. מצפה לראותך אהובה♡
חותם המלך הוצמד בשום הפתק עם חוט אדום זהיר, החוט האדום מסמל מזל טוב וברכה.
החיוך המטופש לא השמט מפניי במהלך כל היום.
אני מתרגשת לקראת המפגש בנינו בחצות, אני מוצאת את עצמי משוטטת במסדרונות כמו חולת אהבה רק כדי לפגוש אותו. אבל הוא מסתגר במשרדו עם המון עבודה של סולטנים.
אחרי מה שקרה אני יודעת שפארוק ומרים נבדקו אצל רופאים. פארוק לקח חופשה של כמה ימים בשביל החלמה ומרים נשארה בחדרה בבטיפול של אחיות רפואיות. כל יום אני מבקרת אותה ,אני יודעת שהיא וסלים התקרבו ממש בזמן האחרון ואני שמחה כל כך.
לקראת הערב חיפשתי בארוני משהו יפה ללבוש לכבודו, טוב נו זה גם היה תירוץ ללבוש משהו מהודר מכל השמלות היפות שיש במלתחה שלי.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
השמלה הייתה יפייפיה! בד כטיפתי בצבע תכלת. היא הייתה די חשופה אבל כל כך יפה ונעימה שהשתגעתי עליה! את שערי סירקתי ואת שתי הקבוצות שערהקידמיות קלעתי לצמות מאחור.
לקחתי את הפתק בידי ופיזרתי כמה זרעים לעבר הציפורים היפייפיות. השעה הייתה 23:56 כשצעדתי לעבר חדרו של הסולטן.
כשהגעתי שומר היה בפתח הוא פתח את דלת חדרו. נכנסתי לחדר המלכותי והמוצלל.
נשימותי היו כבדות, הסתכלתי סביבי אך לא ראיתי את הסולטן. "אחמד?" קראתי.
"כאן יקירה" קולו מאחוריי הבהיל אותי. הסתובבתי והתחלתי לגכך במבוכה "הבהלת או-" משפטי נקטע .. הוא משך את ראשי בידיו ופיו נצמד לפי בנשיקה נואשת.
"אני חייב לספר לך משהו אמל." הבטתי בפניו היפות בריכוז רב.
הוא הוביל אותי לספסל יפייפה מכטיפה בקצה חדרו והושיב אותי עליו בזמן שהוא ישב על הרצפה ואחז ביידי.
"אני רוצה שנתחתן" הלב שלי עצר מלכת ופרץ חום ולחץ הרעיד את גופי קלות. "מה אמרת?" הוא חייך ברכות "אני רוצה שאנחנו נתחתן" פי נפער "אחמד אנחנו בקושי שבוע ביחד.." הוא קטע את דבריי.
"אני יודע. ואני יודע גם שלעולם לא אמצע אישה כמותך." דמעות הציפו את עניי "גם אני אוהבת אותך" הוא נישק את ידיי בחיבה.
"תקשיבי אנחנו יכולים לעשות את זה אנחנו רק צריכים להגדיל את מעמדך. ואני חייב ללכת להתעייץ עם אנשי מעמד גבוהים מחוץ לכאן." הבטתי בו בבלבול.
"אני נוסע לכמה ימים כדי לסדר את ענייני החתונה. לראות אם נוכל להתחתן בלי שהיה יותר מידי דרמה. ולעזאזל לא אכפת לי מה אנשים אחרים חושבים. מה את אומרת?" צחקתי בהתרגשות.
"אני אומרת כן."
......................................................................... מקווה שאהבתם❤ אוואו, אמאלההה פרק ממש מרגש🥺🤧 אחרי הרבה זמן שלא.
