הסולטן שלי/גמור

פרק:10-ויהי מה

מכירים את זה שאתם מתעוררים לבוקר חדש..ואתם מנסים לאגור כוחות ליום הזה כמה שאפשר כי איפשהו בתת מודה שלכם יש תחושה שאומרת ...את צריכה אנרגיות ליום הזה, אז זה בידיוק מה שאני עושה.

אני מצחצחת שיניים ושוטפת פנים.. אחרי זה אני עושה מתיחות בכל הגוף כדי שאני היה פעילה ביום הזה כמה שיותר.. אני מבקשת שיביאו לי שוקולד..זה מלא אנרגיות, אני שותה קפה חם ושחור.. מר ומגעיל.

הם מארגנים אותי... ואני באמת רוצה לדעת למה לעזאזל אני לובשת דברים כל כך חשופים...אז שאלתי את אחת המשרתות שהלבישה אותי "את לובשת בגדים בבחירתו של הסלוטן" היא אמרה.. פערתי את פי..הוא זה שבוחר את בגדי? טוב עכשיו זה קצת יותר מובן..

הן הלבישו אותי בתלבושת מהממת.. החצאית הייתה נפוחה לבנה וזהובה.. היא הייתה מהממת והיא קצת כבדה, החלק העליון..אפשר לקרוא לזה..טופ? הוא היה גם ממש יפה עם מחשוף נורא נדיב..

הן הביאו לי בד גדול..כמו מתפחת והבנתי מה זה..אפשר לשים את זה על הגוף בתור כיסוי..או סתם ליופי, טוב הסולטן מתחשב..ניראה לי.

לרגליי נעלו נעלי הקב בצבע זהב.. ואת שערי השאירו פשזור וארוך עם בייביליס בקצוות..האבנט שהיה קשור למותני היה בצבע זהב ורשרש עם כל תנועה שלי..

בקיצור יש לו טעם..

אני יוצאת מחדרי..לעבר חדרה של חאלל,כל צעד שאני עושה במסדרון אני שומעת את צמידי הרגליים שלי מרשרשים..הם נתלים על רגליי וטיפה כבדים כמו תזכורת..

אני דופקת על חדרה של חאלל והיא פותחת..וישר מחבקת את ביטני.. "אמל!" אמרה באושר.. חייכתי התכופפתי עליה על הברכיים וליטפת את שערותיה "מה שלומך קטנטונת?" שאלתי בחיוך "שלומי טוב! את מהממת אמל אוואו" אמרה ונגעה בכתפית הטופ שלי בעדינות..גיכחתי "את יותר צוציקית עכשיו בואי נלך למרים ופאתל טוב?" היא הנהנה.. "אפשר אחר כך ללכת לשחק בגינת הארמון?" שאלה בתחינה..עמדתי לסרב כי אני רוצה שהיא תישאר בסדה הראיה שלי אבל היא עשתה את פרצוץ הכלבלב המתחנן.. והצמידה את כפות ידיה בתחינה "בבקשה?" לחשה בקול קטן..טוב היא ממש שולטת עליי "בסדר, אבל בלי שטויות טוב?" היא קפצה בציחקוקים מאושרים.. לא יכולתי שלא לגכך "תודה אמל!" אמרה ורצה לגינה..