אמל מרג'ה בת 19, היא נערה יפיפיה עקשנית ענייה ומרדנית..היא גרה בג'רמל עיר בירת הסולמאין , היא חיה עם אחותה הקטנה חאלל בת ה14 ..אמל היא רקדנית בטן מוכשרת ..יום אחד עבודתה של אמל נסגרת בגלל הסולטן המהולל אחמד.
אמל מחליטה לא לוותר היא מתפלחת לארמון בפ...
קדתי "את מהממת! יאו אמל את ממש יפיפיה" יסמין אמרה פעורת עניים ,ואני בטוחה שניראתי כרגע כמו עגבנייה..
"תודה גם את!" אמרתי בחנניות..יסמין באמת הייתה יפיפיה.
"שמעתי שבת דודתו של עסיד כאן" יסמין אמרה בבוז ועצבים, הפנתי את מבטי לעברה "בת דודה של עסיד?" היא נהנה את ראשה ככן "קוראים לה שרין..היא חתיכת פלצנית סנובית שדואגת שאחי תמיד אבל תמיד יסתכל עליה" מצמתי אליה כלא מבינה..
"שרין ואחמד גדלו ביחד..הם היו סוג של חברים טובים..ואז הם נהפכו ליזיזים..שזה אומר בלי מחוייבויות אבל אז הוא העיף אותה כי היר רצתה עם מחויבות של אבה כי היא מאוהבת בו..מאז עברו להם שנתיים והיא באה לביקור ודואגת תמיד שבביקור הזה אחמד תמיד יחזור אליה כמו שפוט.!" סיימה בכעס..
אין לי מושג למה אבל רגש מוזר עלה בליבי ואיים לחנוק את גרוני, הוא תמיד חוזר אליה? הם היו יזיזים פעם? אולי הם עדיין כאלה? אוף למה בכלל זה מעסיק אותי!?
ניהרתי את ראשי...קולה של אחותי הקטנה חאלל הוציא אותי מהמחשבות המוזרות והמטופשות שלי..
"אמל!" היא רצה אליי..חיבקתי אותה "חאלל מה קורה?" היא חייכה חיוך גדול שגרם לי לחייך גם "מעולה! מצאתי כמה חברים" היא אמרה והצביע לחבורת ילדים המורכבת משני בנים ושלושה בנות קטנים וחמודים.., חייכתי בשמחה "מהמם לכו תשחקו" היא חייכה נשקה בלחיי ורצה חזרה לחבריה..
"אחותך חמודה" יסמין אמרה בכנות שגרמה לי לחייך "כן" השבתי..
אני ויסמין המשכנו לפטפט עד שהגענו לכניסת דלחת משרדו של הסולטן..שם נצבו עסיד סלים ו..מישהי שאני מניחה שהיא שרין,
היא בעלת שער מתולתל שחור ועניים חתוליות שחורות..מלא איפור, היא נורא חיוורת וגבוהה.. משהוא כמו 1.70 , יש לה אף די גדול..היא נראית בסדר בפנים , השפתיים שלה עבות עבות.. וגופה בנוי משדיים שופעות, בטן דקה ותחת שהיא מנסה בכוח להבליט וגורמת לדאגה בליבי שתשבור בטעות את עמוד השרדה שלה.
היא הפנטה את מבטה אל יסמין "הוו הנסיכה יסמין, התגעגעתי!" היא אמרה בקול צפצפני ומוגזם ומהירה לחבק את הנסיכה..
היא ניתקה מהחיבוק והסתכלה עליי בסקרנות חתולית "ומי את?" שאלה בבוז וסקרה את גופי..מבט עצבני הופיעה על פניה למראה גופי.. חייכתי "אמל, שומרת סודו של הסולטן, בשבילך אני ליילם" חייכתי לנוכך המבט החיוור והנעלב שלה..
היא הסתובבה בידיוק שהסולטן יצא מהמשרד וקפצה עליו בחיבוק.. הסולטן נבהל אך החזיר לה חיבוק..היא נישה את לחייו "אחמד! כל כך כיף לראות אותך יקירי!" צווחה באושר בזמן שגילגלתי עניים...
לידי סלים גיכך.
"גם אותך שרין" אמר בחיוך קטן וניתק את חיבוקם.. קמצתי את אגרופיי כל כך חזק שהרגשתי את הציפורניים שלי מחוררות את עורי הרח.
"שמעתי שיש לך..אמ שומרת סוד?" היא אמרה בציצנות שכמעט שרטה את עור הטוף שלי..
"כן תכירי את ליילם" הוא החבה בידו לעברי.. היא חייכה בציניות ובבוז "כן הכרתי כבר.." אמרה בגלגול עניים..
אני כל כך רוצה להטביע את הראש הקטן שלה באסלה .
"אמ..יופי, אני צריך ללכת לפגישה, ברשותך." אמר וניסה ללכת אך היא עצרה בעדו "אחמד..אולי תרצה ליפניי הפגישה להשתחרר קצת?" שאלה וליטפה את חזהו בידה ..
גל בחילה עלה בחזי.. אוי איכס!
"לא , ביי" השיב ועף משם בטיל ... שרין נראתה כאילו סטרו לה, חייכתי כאילו זה יום חתונתי.
"אויש נירא לי ירד לו ממך" יסמין אמרה בעקיצה , ואני פלטתי גיכוך קטן.. שרין הפנתה את מבטה החתולי ושמרמז 'אני יתקע לך סכין בגרון בשנתך' "תסתמי!" ירקה לעברי ועפה משם בטיל..
אוי! תמותיייי!
"על תתייחסי, סתם עוד אחת" אמרה יסמין ועפנו משם..
דפיקה נשמעה מחלל חדרי, קמתי לפתוח את הדלת ומשרת עמד מולי "גברת ליילם, הסולטן מזמין אותך למשרדו" צימצמתי את מבטי והנהנתי..הולכת אחריו לעבר משרדו של הסולטן.
פתחתי את דלת משרדו ו.....
............................................................................ מקווה שאהבתם💘 סורי סורי סורי סורי! שאני משאירה אתכם במתח והשפרק קצרצר😇, מה אתם חושבים שהסולטן רצה מאמל?ובפרק הבא היה....טם טם טםםםם נקודת מבט של עוד מעלתו הסולטן אחמד 🤔
פרק הבא היה של "מכרתי את הלב שלי לרוצח" אוואו איזה פרק זה הולך להיות! במיוחד שהם היו בירח דבש🥵
