"סמא!" קראתי לביתי הבכורה. כמובן שהיא הייתה עסוקה בלהציק לאחיה הקטן. צחקתי וגילגלתי את עיניי, שני אלה כמו טום וג'רי.
הרגשתי זרועות מוכרות נכרכות סביב מותני ומלטפות את ביטני ההריונית, נשענתי לאחור על חזהו והוא נשק את ראשי. בעלי, אהובי, הסולטן שלי.
"איך זה שאת האישה הכי יפה בעולם, ואת כל כך שלי?" הוא לחש באוזני, לחיי האדימו וחיוך רחב נפרש על פניי. "תשאל את עצמך את אותה השאלה שאני שואלת את עצמי בכל יום?" מלמלתי כשהשמש נחתה עליי.
"כן, כי כל יום את שלי." הוא אמר את התשובה בכזאת פשטות. "ואני אוהב אותך" גם כשהוא אומר לי מיליון פעם את המילים האלו, תמיד בכל פעם ופעם ליבי ירקוד ואהבתי תפרח אליו.
"ואני אוהבת אותך כל כך." השבתי כשהוא נשק לראשי שוב.כעבור שנה אחרי שהתחתנו נכנסתי להריון, אני זוכרת כמה אחמד שמח, הוא עשה אירוע גדול והזמין את כולם לחגוג בשמחתנו. כשילדתי את ביתי הבכורה סמא, למדתי איך להיות אמא. ואהבתי אותה בלי תנאי.
סמא לקחה את החוצפנות ממני , ואת היהירות מאבא שלה. היא לפעמים מאוד מרגיזה, אבל היא מאוד נבונה וטובת לב. לגדל אותה זה אתגר, אבל אני מודה כל יום שיש לי אותה.
את בני הקטן הבאתי אחרי שנתיים, בהתחלה חשבו שזאת בת, וסמא מאוד התרגשה לקבל אחות. אך אז התברר שזה בן . קראתי לו עלי, עלי הקטן הוא הגרסה של אבא שלו. למרות שהוא דומה לי כל כך באופן חיצוני הוא באופי בול כמו בעלי.
שקט, חכם מאוד מאוד מחושב. אבל הוא נפגע בקלות. משהו שמאוד קשה לי לעזור לו בזה. אני מנסה לחזק אותו אבל הוא קצת.. רגיש מידי. הוא מאוד מתחבר לאחיו של אחמד, סלים.
ועכשיו אני שוב בהריון, הפעם בחרנו שלא לדעת את המין של העובר עד ללידה. אני מאוד מתרגשת. כרגע אני בחודש חמישי להריון שלי, וכמו בכל הריון אחמד שומר עליי כמו על זכוכית שבירה.
אני ומשפחתי חיים באושר, בארמון הזה. בחיים האלו ובעולם הזה. אני והסולטן שלי מאוהבים.
אני בחיים לא חשבתי שזה מה שמצפה לי. שאני הרקדנית הקטנה מהרחובות תתחתן עם הסולטן הגדול. המרגלת הקטנה שהפכה לסולטנית הגדולה. הכל אפשרי, רק תנו לדרך להוביל.והדרך הזאת הובילה אותי לחיים האלה, לסולטן שלי. לילדים שלי, לארמון הזה ולחיים האלה.
ואני מודה בכל יום שיש לי את זה. שניתנה לי הזכות שהיה לי את זה."שנלך יקירה? כי לפי מה שאני רואה כאן אם לא נלך לעצור את סמא מלהפיל את עלי לבריכה אז היה כאן ריב ממשי." צחקתי ולקחתי את ידו בידי, "נלך."
.....................................................................
אוהבת אתכם❤
אוואו, מקווה שסיכמתי את הספר הקצר והיפה הזה בצורה טובה ונכונה! זה כל כך מרגש וכיפי לכתוב עליהם ככה.
אל תלכו לשום מקום, יש תודות! 💕💕תגיבו ותצביעו!
אוהבת אתכם❣
YOU ARE READING
הסולטן שלי/גמור
Romanceאמל מרג'ה בת 19, היא נערה יפיפיה עקשנית ענייה ומרדנית..היא גרה בג'רמל עיר בירת הסולמאין , היא חיה עם אחותה הקטנה חאלל בת ה14 ..אמל היא רקדנית בטן מוכשרת ..יום אחד עבודתה של אמל נסגרת בגלל הסולטן המהולל אחמד. אמל מחליטה לא לוותר היא מתפלחת לארמון בפ...