הסולטן שלי/גמור

פרק:8-עכשיו תרקדי

אני עומדת במשרדו.. הוא מסתכל עליי ואני משפילה מבט..

"אמל" אמר בקול צרוד.. צמרמורת עברה בגופי, הרמתי את ראשי והבטתי בעניו הירוקות "היום אני רוצה שתירקדי בשבילי.." מה..? לא .. רגע מה?
"מה?" שאלתי בבלבול.. הוא ניגש אליי קרוב מאוד.. פאק! אחז בעדינות בסנטרי "היום בערב..יארגנו אותך.. תבואי לחדרי ותרקדי לי.. אחר כך נאכל ארוחת ערב ונדבר." אמר..

הנהנתי , שיט! למה אני צריכה לרקוד לו? "כן אדוני" הוא גנח.. פאק מה? "על תגידי אדוני" מצמצתי עליו את עניי "הסולטן?" הוא הרכין את ראשו ופגש במצחי.. "לא.." לחש צרוד.. הרגשתי ברטטים העוברים בעמוד שדרתי ובליבי הדוהר "אחמד" לחש.. הנהנתי וחזרתי אחריו טועמת את שמו בשפתיי "אחמד" לחשתי.. הוא הנהן ופתח את עניו "לכי לדרכך.. שמרי את זה איתך" הוא הושיט לי מפתח

"מה זה?" שאלתי בבלבול "תתני את זה לשומרים בכניסה לחדרי..זה כרטיס ההזמנה שלך אמל" הנהנתי..

"ביי" עניתי והלכתי משם.. עדיים מרגישה את אחיזתו העדינה על לסטי..

הגעתי לחדרי.. פאק מה לעזאזל זה היה? למה הוא רוצה שאני ירקוד בשבילו? זה מן מבחן כזה? לראית שאני שולטת בתנועות שלי או יודעת איך לנצל מידה?

נאנחתי בכבדות ונפלתי על המיטה.. שוקעת בשינה עמוקה.

-כעבור שעתיים-

"אמל..גברת אמל.." המשרתית העירו אותי.. התיישרתי וקמתי מן המיטה "מה קורה?" שאלתי בקול צרוד..

"את צריכה להתארגן לכבוד הסולטן" הנהנתי כמבינה וזה מה עשו ...

הלבישו אותי בתלבושת ריקוד בטן מלכותית ומהממת! היא הייתה אדומה כמו אש.. וחשופה נורא..הבד שלה בידיי היה דקיק.. והיא רשרשה עם כל תזוזה שאני עושה, היא יפיפה.. ויש לי גם צמיד רגל טועם ויפה.(תמונה למעלה)

מיליון תחשיטים מרשרשים נטלו על גופי..

לא איפרו אותי הרבה חוץ ממסקרה סומק ואודם, ואת שערי השחור פיזרו והוא היה ארוך ושחור ומסתרך מאחורי גבי.

מהממת, זאת המילה? כי ככה הרגשתי, הבד האדום הבליט את שערי השחור וגופי החיוור.. החלק העליון שלה חבק את החזה שלי והדגיש אותו בתפארתו, המותניים שלי היו מאודקים בשרשרת הזהב החגורה למותני..

הבטן השטוחה שלי עם העגיל הזהב שלי הייתה מהממת..

עניי הודגשו עם המסקרה.. ושפתי היו בצבע ארגמן חזק.

רגליי היו יחפות.. וציפורני נצבעו בצבע אדום בוהק.

"את מוכנה" המשרתת הנמוכה אמרה בקול אדיש.. הנהנתי ופניתי ללכת..

הגעתי לאגף המלכותי הראשי שם חדרי הסולטן אחותו ואחיו נמצאים..

ראיתי בשומר שעמד בדלת והגשתי לו את המפתח, הוא הנהן וקד לעברי.