"אמל" קולה של מרים נשמע.. "פתוח" לחשתי בצרידות, היא פותחת את הדלת ורצה אליי מחבקת אותי "מה לעזאזל זה היה?" מרים שאלה אותי...נאנחתי "אין לי מושג" היא נשפה בתסכול.
"את היית צריכה לראות את המבט של שרין" צחקה מרים, "שיו! אני לא מאמינה שפספסתי את זה" צחקתי מדמיינת את שרין שצופה "היא הסתכלה עליכם בכל כך הרבה עצבים ועזבה בריצה עם שאר בנות הלוויה שלה" צחקתי.
הדלת נפתחה ופאתל התקדם אלינו "מה לעזאזל? אפילו אני כמעט התעלפתי שראיתי אותו מכניס את העגיל שלך לפה!" צעק בתדהמה, הסמקתי במהירות על "אוו אחותי" אמר בהלם.
נאנחתי מיואשת מן המצב.. ואז סלים פרץ לחדר..מה נסגר על כולם?
"אוו, הכל בסדר?" שאל עם רמז לצחוק בזווית פיו, קלטתי את מבטה של מרים עליו..אשכרה נמסה ממנו "אמ..כע..כן..הכל בסדר גמור" אמרה בחיוך לחוץ ולחיים אדומות, כמעט צחקתי אבל כשראיתי את המבט המושפל של פאתל.
החזקתי את ידו והשבתי בחיוך מעודד.. הוא רק הנהן.
"מה לעזאזל! אמל!!! איך לא ראית את שר-.." היא צעקה כמו משוגעת פורצת לחדר..שה' ישמור "סליחה..מה אתה עושה כאן?" שאלה את אחיה סלים..הוא רק גילגל את עניו עליה "באתי לפגוש את העלמה היפה מרים" הוא קרץ לה.. אווו מרים נראית כמו עגבניה בשלה.
פאתל החוויר לחץ את ידי והלך..שיט.
"יאו אני מתה! היית צריכה לראות את שרין"יסמין אמרה מחייכת בזכיכות וניצחון..הנסיכה הזאת, צחקתי .
"טוב אמור להיות לך יום הולדת?? מה אתם עושים כאן כולכם?" שאלתי , סלים צחק והלך יחד עם מרים למסיבה.
יסמין לקחה קבוצה משערי והברישה באצבעותיה "אני לא מאשימה את אחי, את נראית כמו פצצת עולם..ועוד היה לי ברור שהוא רוצה אותך מההתחלה" הסמקתי במבוכה "שרין יותר יפה" היא פערה את פיה וסטרה למצחי בעדינות העופינית לנסיכה "טיפה שכמותך! את יותר יפה ממני, לעזאזל כל בנות הארמון מסתכלות עליך בקנאה טהורה..ושרין בכלל לא יפה כמוך." חייכתי בתודה והתנצלות..
"ועדיין, למה שהסולטן המהולל ירצה מישהי עניה מרגלת מוזרה רקדנית בטן כמותי עם יש לו את שרין..מלכותית מכובדת וגבירה למופאת?" היא נחרה בשעשוע לא אופיני לניסכה "אחותי ניראלי בורג השתחרר לך במוח, לגברים לא מעניין מאיפה באת..הם לא חושבים כם הראש עם חושבים עם הקטן שלהם..וכשהם רואים אותך מצידם שתתנהגי ותהיי כמו גבר או כמו חיה פראית ומתורללת העיקר שאת מספקת את עניהם." הסמקתי והשפלתי את ראשי.
לא רציתי להיות רק סיפוק לעניים, רציתי שהוא יאהב גם את האופי ועל זה הוכ בחר לעשות את מה שלעזאזל הוא עשה שם.
יסמין אחזה בידי "בואי צריכים ללכת חזרה למסיבה" הנהנתי והלכתי אחריה..
כשהגענו למסיבה יסמין מהירה למקומה עם חיוך מתנצל.. הסתובבתי בין הנוכחים ואז הרגשתי יד עם ציפורני חתול שננעצות בעורי.. הסתובבתי בבהלה לעבר שרין שגוררת אותי ופוצעת אותי בציפורניה.
"תעזבי אותי" לחשתי בעצבים.. היא הקריבה את פניה לפניי ונראתה זועמת. "תקשיבי לי חולדה מטומטמת! את בכלל לא מגיע לרמה הזאת מי את? סתם ענייה מכוערת. זונה זולה. את כלום לעומתי, כלום ושום דבר..והיית מתה להיות כמותי. אבל המציאות מתנפצת בפנייך הזנותיות ואומרת לך שאת לא. אלה סתם מכוערת מסכנה שמתה שהסולטן שלי ישים עליה" היא רשפה עליי בזעם..
פערתי את עניי "עופי ממני! קנאית, הוא זרק אותך אז את באה לבכות לי?" עקצתי בחזרה.. "סתמי את הפה שלך! אותך הוא בכלל לא יכול לזרוק כי לא היית איתו ומושפלת" נחרתי בבוז "ועוד אני זאת שמושפלת, את הרגע מחזיקה בי ואומרת שהוא זרק אותך לטובתי!" צחקתי בחיוך מזויף..
עכשיו היא ממש הכאיבה לי והרגשתי דם חם זולג על זרועי "תעזבי איתי מכשפה!" ניערתי את ידיי, צעד מטומטם ביותר.
היא שרטה לעורך כל זרועי וגנחתי בכאב, דמעות עקצצו בזוויות עניי, נלחמתי בכל כוחי שלא יזלגו.
זרועי בערה בכאב עמום.. ואז ידה נטלשה ממני בבת אחת ובעלימות "תתרחקי!" קול קר וזר פקד מאחורי.
מסתבר שהוא ממש צעק את זה כי צומת ליבם של כל הנוכחים הופנתה עלינו, לחיי בערו במביכות.
"מה עשית!" יסמין צעקה ורצה אלינו..מחזיקה את ידי השרוטה בפרעות והמדממת ללא הפסקה. שרין החווירה וגמגמה, ואז הסולטן התקדם מתוך האמון הנעסף.. "מה קורה כאן?" שאל בקול סמכותי וקריר..
ובבת אחת שרין פרצה בבכי היסטרי, "הסולטן! הרעה הזאת הרביצה לי..ואיימה עלי אז שרטתי אותה כדי שתעזוב אותי" הבטתי בה בהלם, שקרנית!
"מה?" שאל הסולטן בהלם.. לא יכול להיות שהוא מאמין לה.
האיש הזר התגלה כנסיך בלונדיני יפה תואר בן גילי "מה קרה כאן עם יורשה לי לשאול הנסיך אמיר?" שאל הסולטן את הנסיך הבלונדיני ששמו התגלה כאמיר.
"לא יודע הגעתי רק עכשיו, ראיתי אותן משוחחות ועצבעותיה של העלמה שרין נעוצות בזרועה" אמר בכנות..
"אמל איימת על שרין?" שאל בתוקפנות..פערתי את עניי "לא יכול להיות שאתה מאמין לזה! ברור שזה לא קר-.." הסולטן קטע אותה "לא שאלתי אותך" יסמין הסמיקה להשפלתו שקטע את דבריה..
"מה קרה כאן?" שאל אותי שוב..התחלתי לגמגם "היא שרטה אותי ו..קיללה אותי" לחשתי טיפה רועדת מתצומת ליבם של כולם.. "שקרנית! היא איימה על משפחתי! אמרה שהיא תיקח אותך ממני! בבקשה על תאמין לה" יבבה שרין..
הסתכלתי עליו בבהלה, זה לא נכון! רציתי לצעוק ולנהר אותו.. "אמל לכי לחדרך אני יחליט על עונש ראוי מאוחר יותר" פערתי את פי.. לא!
"אחמד! אתה בטח צוח-.." יסמין התחילה להגיד אך קטע אותה שוב "זה לא עניינך!" יסמין המשיכה להיאבק בו..
בעוד סעיד לוקח את ידי בהתנצלות ומוביל אותי מחוץ למסיבה.. הדבר האחרון שהצלחתי לראות ליפני שנגררתי היו עניה המחייכות של שרין, היא חייכה עלי בניצחון.
השבתי חיוך קטן -אנחנו עדיין לא גמרנו.
..........................................................................
מקווה שאהבתם❤
נו מה אתם חושבים? אני אומרת שנפתח מועדון שנקרא לו-'תוכנית לרצח של שרין' מי מצטרפת?
נוסיף גם את הסולטן שלא מאמין לאמל שלנו!
מילים 891🤯
תגיבו ותצביעו!
אוהבת אתכם💗
YOU ARE READING
הסולטן שלי/גמור
Romanceאמל מרג'ה בת 19, היא נערה יפיפיה עקשנית ענייה ומרדנית..היא גרה בג'רמל עיר בירת הסולמאין , היא חיה עם אחותה הקטנה חאלל בת ה14 ..אמל היא רקדנית בטן מוכשרת ..יום אחד עבודתה של אמל נסגרת בגלל הסולטן המהולל אחמד. אמל מחליטה לא לוותר היא מתפלחת לארמון בפ...
