המסומנת

פרק 49

"עבודה טובה, כל הכבוד." רוברט היה גאה מאוד מהשיפור של אנה. "תחזרי על התרגיל רק עוד פעם אחת ואז נעבור לדבר הבא."

אוויר הבוקר היה צונן, והשמיים היו מעט מעוננים.
אך למרות הרוח שנעה סביב אנה במשבים רכים שיערות שברחו מהקוקו שלה נדבקו על פניה מרוב זיעה.

היא הנהנה ברצינות, כמעט כמו חיילת, וחזרה לעמוד באמצע מבנה החומה.

לאחר שנשמה עמוק היא הרימה את ידיה מעלה, עצמה את עיניה ודמיינה את אנרגית השמש הצהובה נכנסת לגופה.

הבזק צהוב ועוצמתי הופיע על כפות ידיה ועטף אותן.
אנה החלה לרוץ לעבר אחד הגזעים שהיו על רצפת האבן והטיחה בו את האנרגיה העצומה.

הגזע בער.

עכשיו היא צריכה לדמיין כדי להשתמש בכוחה, אך כשתלמד לשלוט בו היטב כבר לא תצטרך את השלב הארוך הזה.

אנה הסתכלה על הגזע הבוער בסיפוק, בלבה עדיין לא מאמינה שהיא באמת עשתה את זה למרות שערכה הבוקר את התרגיל כמה פעמים.

"מצוין, ועכשיו לכבות." אמר רוברט.

בניגוד לאנרגית השמש, אנרגית המים הרבה יותר קלה לשימוש.
מים נמצאים כמעט בכל מקום, כמו האוויר, עננים או אפילו בגוף שלנו.

אך נכון לעכשיו אנה יודעת להשתמש רק באנרגיה של מים רגילים, או קפואים.

מבלי לייחס לפעולה יותר מידי חשיבות, היא הרימה את זרועה לעבר שלג שנאגר מעל החומה, שאבה ממנו בקלילות אנרגיה כחולה שעטפה את כף ידה והטיחה אותה בגזע.

מה שגרם למים שכיבו את האש על הגזע.

"מצוין." רוברט אמר בגאווה. "עכשיו נעבור למשהו קצת שונה."

אנה הסתכלה עליו במעט חשש. היא כבר הייתה מותשת.
"אני חייבת?"

*

"שיניתי את דעתי, אני לא רוצה כוחות."
אנה נכנסה לחדר המועדון בדרמטיות ונתנה לעצמה לשקוע בספה הנוחה.

רק לאחר שפקחה את עיניה, היא הבינה שהיא קטעה התמזמזות בין אמילי ומקס.

שניהם הסתכלו עליה עם לחיים סמוקות.

תחושת חנק מילאה אותה.

"הו, ואו!" צחקקה ומיהרה להזדקף ולעמוד על רגליה. "בעצם אני ממש צריכה ללכת ל.. אה.. נו איך קוראים לזה.. לא משנה! ביי!" מיהרה להסתלק משם.

בדיוק לאחר שסגרה את הדלת אחריה היא נתקלה בקימברלי, שכנראה חיכתה לה כי מיד משכה אותה לפינה מרוחקת במסדרון.

"הם עדיין מתנשקים שם?" שאלה בסקרנות, ולאחר שאנה הנהנה היא נאנחה, "הם ככה כבר מהבוקר!"