המסומנת

פרק 5

אנה קפצה מרוב בהלה ונשימתה נעתקה.

היא כל כך פחדה לעשות את זה אבל היא הסתובבה מיד ופגשה ב..

לוקאס.

______

הוא היה מופתע לראות אותה בדיוק כמו שהיא הייתה מופתעת לראות אותו.

שוב פעם הקולות בראשה נשמעו ואמרו לה להתרחק ממנו, שוב פעם הרגשת אי הנוחות המציקה מילאה אותה וגרמה לה להשתגע.

הם הביטו אחד בשני בדממה מוחלטת.
אנה שמה לב שהוא לובש בגדים שונים, בגדים נוחים יותר; פוטר בצבע שחור וטרנינג תואם, זה היה נראה כמו חליפת אימונים.

"מה את עושה כאן?" הוא הביט לצדדים כמה פעמים ואז מבטו חזר לנוח על אנה.

אנה נתקפה חרדה ושילבה את ידיה בקרירות.
"אני עושה טיול לילי, יש בעיה?" שאלה בקשיחות ולא נתנה לפחד להכניע אותה.
אם מישהו מאיים עלייך אתה צריך להראות לו שאתה לא מפחד, ברגע שקצת פחד יוצא ממך- אתה אבוד.

"כן, לא קראת את החוברת? אסור להיות מחוץ לחדר מהשעה עשר." הוא שילב את ידיו בגבריות, ובחן את תווי פניה.

"אז מה אתה עושה כאן?" אנה שאלה בביטחון מזוייף לחלוטין.
מבפנים בא לה לנוס על נפשה.

"אמליה אמרה לי לבדוק שילדים כמוך," אמר בקול מעצבן והצביע עליה, "לא מסתובבים כאן בלילה."

למה כולם כל כך מעצבנים כאן.

גיחוך נפלט ממנה, "מה כבר יקרה? אני באתי מלונדון, אתה יודע איזה מסוממים מסתובבים שם בלילות?"

גבותיו של לוקאס הורמו מעט, הוא היה נראה מהוסס לרגע, אבל מיד חזר להבעתו האדישה.
"את לא מבינה כלום."

אנה גירדה את ראשה ושילבה את ידיה, אם הוא היה נער רגיל היא הייתה מתווכחת איתו.
אבל לוקאס הוא לא נער רגיל והוא מפחיד אותה עד עמקי נשמתה, אז היא וויתרה.

היא פלטה אנחה, "אין לי כוח להתווכח איתך." מילמלה ועברה אותו כשהתקדמה אל המבנה העתיק.
כשהיא עברה ליידו הצמרמורות שלה היו חזקות מתמיד ואיימו עליה להתרחק.

היא המשיכה ללכת אל עבר המבנה וכשהיא באה לעלות במדרגות בכניסה היא הסתובבה לאחור כדי לוודא שלוקאס לא הפך לאיזה מפלצת מצמררת בזמן שהיא מפנה אליו את גבה.

אבל למרבה הפתעתה הוא לא עמד שם יותר, הוא נעלם כמו הרוח.
הצמרמורות שאנה הרגישה נעלמו בבת אחת.
היא חיבקה את ידיה וליטפה אותם במעט חשש.

בצעדים קטנים היא נכנסה אל המבנה שהיה עכשיו שקט, ההפך הגמור ממה שהיה בארוחת הערב.

מחשבותיה נדדו אל זאק, שוב.
הוא היה מתלהב כל כך מהפנימייה המוזרה הזו.