המסומנת

פרק 28

כשאנה הייתה קטנה היו לה חלומות מוזרים, לפעמים היא הייתה חולמת על משהו ואז הוא היה קורה.

היא תמיד הייתה בטוחה שזה סתם צירוף מקרים או תחושת בטן.

היא לא ידעה שזה בגלל שהיא הקורבן, היא עדיין לא יודעת.

והיא לא יודעת עוד המון דברים שיתחילו לקרות לה בקרוב מאוד..

*

כמה ימים עברו מאז האיום של בריטני.
מאז, אנה לא דיברה עם ניקולאס בכלל והיא שמרה על מרחק ממנו. היא לא רוצה לדבר איתו. היא מרגישה שהרגשות שיש לה כלפיו מחלישים אותה.

כלומר, אם אנה לא הייתה מרגישה כלום לניקולאס לא היה אכפת לה אם היא הייתה רואה אותו ואת בריטני באותו הלילה.

למעשה, אנה לא יודעת אם בריטני וניקולאס בקשר בכלל.
הוא ובריטני בכלל לא מדברים או מסתכלים אחד על השני, אין להם חברים משותפים.
זה נראה כאילו הם זרים מוחלטים.

הבקרים המשותפים של אנה ולוקאס בעונש עוברים בשקט נוראי ומשעמם.
הם לא מדברים חוץ מבשיחות של החבורה בחדר האוכל.

להגיד שאנה לא התגעגעה לדבר איתו זה שקר מוחלט. היא מתגעגעת, אפילו מאוד.
היא מתגעגעת לאדרנלין שזורם בדמה כשהם מדברים.
הוא מאתגר אותה, לא משעמם אותה.

בזמן האחרון קימברלי הפסיקה לדבר עם הילדות המגעילות והשטחיות האלו שהיא הייתה חברה שלהן והתחילה להיות יותר עם אמילי ואנה.

כמובן שאנה שונאת את הנוכחות של קימברלי בשיחות שלה ושל אמילי.
אין להן פרטיות יותר והן לא לבד אף פעם.

לאמילי אין בעיה עם זה, בשבילה כמה שיותר אנשים זה יותר טוב.

אנה עמדה על קצות אצבעותיה כשהיא הוציאה במאמץ ספר עבה ומאובק ממדף גבוה בספריה. היא השתעלה כשנשמה אבק שנפל מהספר.

"את חושבת שזה טוב?" היא שאלה את אמילי בחוסר סבלנות לאחר שהפסיקה להשתעל והושיטה לה את הספר הישן והלא מזמין.

הוא היה בצבע חום כהה והיה כתוב עליו באותיות זהב 'ערב המהפכה הצרפתית'.

אמילי לקחה את הספר מידה של אנה בהתעניינות וקראה את שמו.
"זה מצוין." היא אמרה בחיוך ופתחה את הספר.

נגלהו אליהן אותיות קטנות ושחורות שרק מלהסתכל עליהם לאנה התחיל כאב ראש.

אמילי כיווצה את פניה וסגרה את הספר, אפילו אותה הוא התיש.

"מה אתן אומרות עליו? הוא נראה טוב יותר." קימברלי באה מאחורי שתיהן עם ספר מבריק וחדש שהיה כתוב עליו 'המהפכה הצרפתית בשעה'.