פרק 2

2.7K 150 54
                                    

"תעשי את זה מהר, 5 דקות את חוזרת, ברור?" אמא של אנה מסיעה אותה לפארק כדי שתוכל להיפרד מחבריה למשך השנתיים הבאות.

עדיין יש לאנה תקווה שהיא תראה אותם עוד במשך השנתיים האלו, אבל היא מנסה להדחיק את התקוות שלה כמה שיותר.

"ברור." אנה אמרה באדישות שמסתירה הכל.

הן הגיעו לפארק ומרגרט חנתה ליד המדרכה הקרובה.
אנה הביטה מהחלון ואפילו בחושך של הערב החמים זיהתה את חבריה יושבים על הספסל הקבוע שלהם עם ארגז פחיות של משקה חריף ליידם.

מרגרט התעלמה הפעם מהתנהגותם מכיוון שידעה שזו הפרידה שלהם.
אבל היא כן רצתה לגרום לאנה להבין שזה לא בסדר, "תמהרי." היא אמרה ואנה הנהנה ויצאה מהמכונית.

האוויר היה יחסית חמים אבל התאים לחולצה הקצרה והטרנינג שאנה לבשה.
שנת הלימודים מתחילה עוד שבוע אז תכנית הם עדיין בחופשת הקיץ.
אנה התקדמה עם ידיים בכיסיי הטרנינג שלה לספסל וחייכה אל חבריה - זאק, ג'ון ומייקל.

"היי." זאק בא לחבק אותה אבל היא זזה אחורה והסתכלה על המכונית השחורה של מרגרט,
היא פגשה בעיניים שלה סורקות כל פעולה שלה.

אפילו פרידה נורמלית לא תהיה לי.

"אה." זאק התבאס והתיישב בחזרה.
אנה עמדה מולם.

"שתדעי שזה מזה משוגע שהם עושים את זה." ג'ון אמר ושתה מהפחית שלו.
אנה הנהנה בהסכמה ואמרה, "אתם החברים הכי טובים שלי, לתמיד. אתם יודעים את זה, נכון?"

"ברור." מייקל אמר והוציא את הטלפון מכיסו.
הוא פתח אותו והראה את התמונת מסך, תמונה שלהם עומדים מאחורי גרפיטי שעשו על קיר ברחוב, "תמיד."

"אנחנו נתגעגע אלייך, אנה." זאק אמר ואז הוסיף, "נוכל לדבר איתך בטלפון, נכון?"

אנה ידעה שמה שתגיד עכשיו ישמע כמו תירוץ, אבל זה לא תירוץ זו האמת.
"אי אפשר להביא את הטלפון לשם, זאת מן פנימיית מצטיינים מנותקת מהעולם." היא אמרה בגועל וזאק נראה מוטרד.

אנה הסיטה את ראשה למכונית של אמא שלה וראתה שהיא מסמנת לה לבוא.
"טוב.." אנה התחילה להגיד משפט סיום אבל זאק קטע אותה, "אפשר לדבר רגע, בצד?"

היא הייתה מעט מבולבלת אבל היא הנהנה וסימנה לו עם ראשה לבוא לצד.
זאק קם מהספסל והם הלכו יחד טיפה אחורה.
"לא רחוק מידי, שאמא שלי לא תיבהל." היא אמרה בצחקוק וסידרה את הכובע גרב האדום שלה.

"דרך אגב, כמה נורא אבא שלך היה?" היא שאלה בקול מתבדח אבל בתוך תוכה ליבה נשבר.
זה לא מגיע לזאק איך שההורים שלו מתנהגים אליו.

"אני עושה את הכביסה, כלים וניקיון החצר למשך חודש." הוא אמר בכבדות כל מילה כדי להמחיש איך הוא מרגיש לגבי זה.

המסומנתWhere stories live. Discover now