פרק 12 ⚔ ליילה ⚔

78 10 4
                                    

אחרי שזים נרדם שקעתי במחשבות, כל מה שזים אמר התנגן בראש שלי שוב ושוב, פשוט לא יכולתי להוציא אותן מהראש או להפסיק לחשוב עליהן. ידעתי שהייתי צריכה להיות ממוקדת, אבל פשוט לא יכולתי, גם מצאתי את עצמי מגיעה למצב שאני לא יודעת מה לחשוב (מה שבזמן האחרון אני מוצאת את עצמי הרבה במצב הזה).

תחושת הזמן נעלמה ממזמן ואני לא יודעת כמה זמן עבר, אבל בסופו של דבר מה שהוציא אותי מהמחשבות היה כשריק התעורר.

הדבר הראשון שריק שם לב אליו כשהתעורר היה אותי יושבת מולו. שמתי לה שגם לו עדיין כואב, אני מניחה שזו אחת הסיבות שהוא התעורר מהן.
הוא התרומם לאט לאט עד שהוא נשען על הקיר והתיישב מולי.

עברו כמה דקות בשקט עד ששברתי את השתיקה "אתה מרגיש יותר טוב?", הוא הנהן לאישור, אבל ידעתי שהוא משקר לי.

הוא התבונן בי לכמה זמן ואז עלתה על פניו הבעה מופתעת, אבל היא התחלפה מהר עם חיוך. לא הבנתי מה קרה אז עקבתי אחרי המבט שלו, מבטי נחת על החץ שזים נתן לי.
"אני מבין שזים נתן לך את החץ" אמר ריק עם חיוך משועשע. חיוך קטן התפשט על פני "וואו תודה באמת מר מובן מאליו", שנינו צחקנו קצת. "לא אני רציני, יש לחץ הזה משמעות ענקית שאני לא חושב שאת מבינה. זים שמר על החץ הזה קרוב אליו כל הזמן ולא נתן לאף אחד לגעת בו, זה אחד הדברים הכי חשובים שיש לו. אם הוא נתן לך אותו כנראה הוא חושב שבאמת מגיע לך לקבל אותו. רק תבטיחי לי שלא תאכזבי אותו, אם הוא יגלה שהוא נתן את החץ לבן אדם הלא נכון הוא יהיה כל כך מבואס".

פתאום נזכרתי בצורה שזים הסתכל על החץ ודיבר עליו, כאילו המחשבות שלו נמצאות במקום אחר רחוק משם. גם נזכרתי בחיוך העצוב שלו.

"גם אני מקווה שאני לא יאכזב אותו" לחשתי כמעט לעצמי, אבל ריק שמע אותי וחייך חיוך קטן. גם נזכרתי בעוד משהו "זה גם מדהים שהוא יודע שפת הפיניקס". ריק הסתכל עליו והחיוך שלו גדל "הוא פעם ניסה ללמד אותי את המעט שהוא יודע, אבל זה לא עבד". חייכתי חיוך קטן ואמרתי "הוא לימד אותי מילה ואות אם זה נחשב", ריק הוציא צחוק קטן "ברור שזה נחשב, זה הרבה יותר ממה שכל השאר יודעים" הסתכלתי עליו ואמרתי "אתה יודע, זה בדיוק מה שזים אמר לי".

שנינו צחקנו לכמה דקות עד שעוד פעם היה שתיקה מביכה. ריק נראה כאילו הוא רוצה להגיד לי משהו, אבל לא יודע איך. בסופו של דבר הוא אמר במהירות "אני חייב לך התנצלות". הייתי בהלם, אם לומר את האמת לא ציפיתי לזה. "בשביל מה?" שאלתי אותו. הוא הסתכל עלי ואמר "שפטתי אותך יותר מדי מוקדם ולא נכון". ריק נראה שהוא מתקשה למצוא את המילים, אחרי כמה שניות הוא המשיך "כשפגשתי אותך בפעם הראשונה, מה שקרה לא מזמן, הדבר היחיד שחשבתי עליך היה שאת מהמסדר, וזה עצר אותי לחשוב משהו אחר, אז אני מצטער על זה. זה לא היה בסדר מצידי". אחרי שהוא סיים הוא השפיל מבט, הוא באמת נראה שהוא מתחרט על הדבר הקטן הזה ולא יכולתי אלא להרגיש אותו דבר.

⚔ להבים שקריים ⚔Where stories live. Discover now