לכמה דקות אף אחד לא זז, לא דיבר ואיך שזה נשמע, אפילו לא נשם.
ליילה הייתה מי ששברה את השתיקה "לא! לא! לא! זה לא יכול להיות" היא כמעט צעקה את זה, אבל אני המשכתי לשתוק. מה הייתי אמור לעשות, אני לא האמנתי שאמא שלי באמת שיקרה לי. אני אפילו לא ידעתי מה לחשוב באותו רגע, או אם אני יוכל להסתכל על אמא שלי באותה צורה.
"כל הזמן הזה היינו בצד הלא נכון?" זים שאל בחוסר אמון. ליילה הסתובבה אליו וענתה "אתם הייתם בצד הנכון, אני הייתי בצד הלא נכון!". בקול שלה היה כעס, בלבול וחוסר אמינות. הסתובבתי אליה "המסדר אולי מי שהרג את משפחת המלוכה, אבל המרד הוא הסיבה לכך, הם גמרו לזה לקרות!" אמרתי כמעט בצעקה. רציתי לצעוק, אבל עצרתי בעצמי מלעשות את זה. הרגשתי את הדמעות הרטובות נוזלות על כל הפנים שלי. התמקדתי בפנים של ליילה היא הייתה באותו מצב שאני הייתי.
הסתכלנו לאחד בשני בעיניים, פנים מלאות דמעות, לכמה דקות. "אז מה עכשיו?" זים שאל בלי שום רגש בקולו. הסתובבתי אליו, על הפנים שלו לא נראה שום רגש, הוא הסתכל לי ישר בעיניים, ניסיתי להסתכל הכי עמוק שיכולתי בעיניים שלו, אבל לא הצלחתי למצוא שום דבר.
זה לא הפעם הראשונה שראיתי את ההבעה הזאת על הפנים של זים. בשבועות הראשונים של זים בבסיס המרד זאת הייתה ההבעה היחידה שלו. "לפי מה שזה נראה לי, אף אחד מהצדדים חף מפשע במלחמה הזאת. אז מה אנחנו עושים עכשיו? אנחנו לא יכולים פשוט לעזוב את הכל, אם נעשה את זה המלחמה הזאת בחיים לא תגמר".
ידעתי שהוא צודק, אבל גם ידעתי שההבעה הזאת, ההבעה הנוראית הזאת שממש לא מתאימה לזים, תישאר איתו לכמה ימים, אולי יותר. הסתכלתי על ליילה היא ניסתה לקרוא את זים, אבל כמוני היא לא הצליחה לעשות את זה. הוא היה אטום לגמרי, בלתי ניתן לקריאה, ספר נעול כמו כספת....
אני פשוט אפסיק עם התיאורים והמשיך עם הסיפור.
איפה הייתי?
אה נכון, זים צודק אנחנו צריכים להחליט! פניתי אל ליילה ואמרתי בקול את המחשבות שלי "זים צודק אנחנו צריכים להחליט לאיזה צד אנחנו משתייכים במלחמה הזאת". ליילה הפנתה את מבטה מזים אלי ואמרה "אני לא רוצה להישאר כאן, אני לא יכולה להישאר כאן, אני לא יכולה להיות במקום שנמצאים בו אנשים שהיו אחראים למלחמה הזאת". מה שהיא אמרה הדהד לי בראש שוב ושוב ושוב, בעיקר המילים האחרונות ואיך שהיא אמרה אותן, כי היא אמרה אותם עם כל כך הרבה כאב בקולה. הסתכלתי בעיניה החומות ועניתי לה "לא משנה אם נהיה בצד של המסדר או בצד של המרד, שני הצדדים אשמים".
אחרי כמה דקות של שקט זים אמר "זה לא משנה מה קרה או מי אחראי למלחמה הזאת, מה שמשנה זה מי מנסה לעצור אותה. ועכשיו, לפי מה שאני רואה, מי שמנסה לעצור אותה זה המרד". ליילה הסתכלה על זים וחשבה לכמה שניות ואז אמרה כמעט בלחישה "אתה צודק, המסדר לא מנסה לעצור את המלחמה, הוא מנסה להשתיק את המרד ולקבל שליטה כללית על כל ממלכת ליביאן, אבל לעומת המסדר, המרד מנסה לעצור את המלחמה ולחזור לאיך שהיה פה לפני המתקפה". לא הייתי צריך להסתכל עליהם בשביל לדעת שהם עכשיו מסתכלים עלי. שניהם כבר החליטו. שניהם החליטו ללכת למרד, אבל אני מצד שני לא ידעתי מה לעשות. אני אפילו לא ידעתי מה אני הרגשתי באותו רגע.
YOU ARE READING
⚔ להבים שקריים ⚔
Fantasiמה קורה כשאתה מגלה שכול מה שידעתם עד עכשיו הוא שקר? שכול מה שסיפרו לכם הוא שקר ליילה היא מתנקשת מלכותית שכול חייה חשבה שהיא נמצאת בצד הטוב של המלחמה. אבל היא טעתה. ריק הוא מורד שאף אחד לא מעריך אפילו אמא שלו שהיא המנהיגה של המרד, הוא תמיד חשב שכ...
