פרק 18 ⚔ ליילה ⚔

41 8 6
                                    

בבוקר למחרת, בדרך למטבח ראיתי את זים חוזר משם. התקדמתי אליו ולפני שיכולתי להגיד משהו, הוא שאל אותי במהירות "את יודעת איפה ריק? הוא לא היה בחדר שלו בבוקר שבאתי לבדוק אם הוא ער, בשביל שנוכל לאכול ביחד ארוחת בוקר, אז חשבתי שהוא כבר הלך למטבח, אבל הוא גם לא שם ואנחנו צריכים לצאת בעוד כמה דקות!" יכולתי לראות בברור את הלחץ בפניו, אז ניסיתי להרגיע אותו "אוקי, קודם כל תירגע, הכל טוב! אנחנו נצליח למצוא אותו". הוא לקח נשימה עמוקה ואני המשכתי "אולי הוא התעורר מוקדם והלך ישר לספרייה?", הוא הנהן לאישור, אבל היה ברור שהוא לא חשב על זה.

התקדמנו לכיוון הספרייה בשקט. כשהגענו הספרייה הייתה ריקה, פניתי אל זים ואמרתי "או שהוא לא כאן". זים הסתכל קצת מסביב לכמה שניות, מבטו נחת על משהו מאחורי וחיוך קטן התפשט על פניו. מבטו לא זז, כשהוא המשיך את דברי "או שהוא אפילו לא חזר לחדר שלו מלכתחילה". הוא הצביע על משהו (או ליתר דיוק מישהו) מאחורי, כשהסתובבתי נלחמתי בדחף לצחוק. מאחורי על אחד הספות ישן ריק עם אותם בגדים שהוא לבש אתמול, עליו היו פתוחים כמה ספרים ועל הרצפה הייתה ערימה קטנה של ספרים. על הספה בין הספרים הפתוחים היו שתי אבנים רגילות, שהנחתי שפעם היו קריסטלי האור.

פניתי אל זים ושאלתי אותו "אתה רוצה להעיר אותו או שאני אעשה את זה?". זים צחק קצת וענה "אני אעשה את זה". הוא הסתובב אלי עם חיוך זדוני, שגרם לי להתחרט שבכלל שאלתי.
זים הלך אל מאחורי הספה, הוא הסתובב אלי ושלח לעברי חיוך זדוני אחרון. הוא סגר את כל הספרים ושם אותם על השידה הקרובה עם האבנים. הוא חזר אל מאחורי הספה ולקח את אחת הכריות. תהיתי לעצמי מה הוא מתכנן לעשות, אבל לא הייתי צריכה לחכות עוד הרבה זמן, כי הוא זרק את הכרית בחוזקה על הפרצוף של ריק. הניסיון לא כל כך עבד, כי ריק מלמל משהו ופשוט הסתובב לכיוון השני והמשיך לישון.

צחוק קטן ברח מפי. זים הסתובב אלי עם הבעה מעוצבנת על פניו ונאנח. אחרי שנייה אמר עם מבט אדיש "אוקי, הגיע הזמן לעלות רמה". אחרי כמה שניות של חשיבה החיוך הזדוני חזר אל פניו, הוא הסתובב אל הדלת ואמר "אני עוד שנייה חוזר". לפני שהוא יצא מהספרייה שאלתי במהירות "לאן אתה הולך?", הוא המשיך לרוץ במסדרון ואמר עוד פעם "אני עוד שנייה חוזר!" בצעקה.

אחרי כמה דקות שחיכיתי לו, הוא חזר עם כוס גדולה של מים עם קרח. פניתי אליו עם פה פעור ושאלתי "מאיפה השגת קרח?" הוא הסתובב אלי וענה עם חיוך קטן "יש לי את הדרכים שלי". הוא התקדם אל הספה והניח את הכוס על השידה. שוב תהיתי מה הוא מנסה לעשות, אבל כמו קודם לא הייתי צריכה לחכות הרבה זמן, כי זים דחף את ריק מהספה. ריק נחת על הגב ויכולתי לשמוע את אנקת הכאב בורחת מגרונו.

זים התקרב ועמד מעל ריק עם כוס המים ואמר לו בקול תמים "בוקר טוב היפיפייה הנרדמת". ריק שעדיין היה חצי ישן לא הבין מה קרה לו, הוא התיישב באיטיות והסתכל סביב ושאל "מה-מה קרה?". פניתי אליו ואמרתי "קיווינו שאתה תוכל להגיד לנו". הוא פנה אלי עם הבעה מבולבלת, זים, שעדיין היה מעליו, שתה קצת מהמים ואת השאר שפך על הראש של ריק עם אותו חיוך זדוני.

⚔ להבים שקריים ⚔Where stories live. Discover now