⚔ להבים שקריים ⚔

פרק 4 ⚔ ריק ⚔

כשהגנו למגדל המזרחי זים ירה חץ עם חבל לחלון הקרוב, זים טיפס ראשון ואני חייב להגיד זים מטפס ממש מהר.

כשסיימתי לטפס זים לקח את החץ ושם אותו באשפת החצים שלו "לאן הולכים?, איפה החדר הזה?"
ניסיתי לחשוב, לפני שיצאנו שיננתי את המפה של המגדל כי אתה יכול ללכת לעיבוד בקלות במקום הזה כי הוא כמו מבוך.

"שם" הצבתי למסדרון מימיני.

פנינו כמה פניות ועברנו כמה שומרים עד שהגעתי למסקנה שהלכנו לעיבוד, בסופו של דבר זים שבר את השתיקה "חשבתי שאמרתה שאתה יודע לאן ללכת" לא רציתי לאכזב אותו,
"אני יודע, פשוט תן לי לחשוב שנייה" ניסיתי לעלות את המפה בראש שלי ולנסות למקם אותנו, הבעיה הייתה שלא הצלחתי והפרצוף מלא הציפייה של זים לא עזר.

אחרי כמה זמן הפרצוף מלא הציפייה של זים הפך לפרצוף משועמם, זה לא הפתיעה אותי שזה לקח כול כך קצת זמן כי זים משתעמם מאוד מהר.

אבל הפרצוף המשועמם שלו חלף מהר מאוד, שמענו קולות באות מהמסדרון מלפנינו,
הסתתרנו מהר ושמתי את היד שלי על הפה של זים בשביל שהוא לא ידבר או יוצאי קול, והצצתי מעבר למסדרון בשביל לראות מי זה.

זאת הייתה מתנקשת צעירה בערך בגיל שלי במדי המסדר, היה לה שיער פלטינה ועיניים בצבע שוקולד.
היא שיחקה עם הלהבים שלה תוך כדי שהיא ממלמלת לעצמה רטינות.

כשסוף סוף היינו לבד הרגשתי משהו רטוב בכף היד שלי ואז נזכרתי שהיד שלי עדיין על הפה של זים.
הורדתי מהר את היד שלי מהפה שלו "אאא... ליקקת לי את היד, אתה רציני?!?!" חצי צעקתי חצי לחשתי.
הסתכלתי על זים והפרצוף שלו הראה הבעה אחת: כעס.

זה לא התאים לזים לכאוס אבל הבנתי את הכעס שלו, חלק מהסיבה שהוא כעס היא בגללי, אבל אחרי כמה דקות הוא נרגע.

ניגבתי את היד שלי והמשכנו ללכת במסדרונות עד שהגענו למסדרון ארוך שיש בו רק דלת אחת בסופה והיה לי הרגשה שיש שם משהו חשוב.

לפני שנכנסנו לחדר הרגשתי שהרצפה לא כול כך יציבה, הסתכלתי על זים אבל אם הוא הרגיש את הרעד ברצפה הוא לא הראה את זה "אני נכנס לחדר, אני יעשה את זה מהר בינתיים תעשה סיבוב בשביל לראות שהמתנקשת לא חוזרת" מיד אחרי שאמרתי לו את זה הוא עשה פרצוף חמוץ (שנעלם כמעט מיד), הוא הנהן ואני נכנסתי לחדר.

~•~•~•~•~•~

היי לכולם 💕
מצטערת שלא העלתי שבוע שעבר,
עכשיו שמתי לב שיש כבר 100 קריאות
תודה רבה😍😍

אז נתראה בפעם הבאה
אוהבת -❤-