9

480 50 42
                                    

שיט. 
הארי ידע שהילד הזה הולך להביא למותו. 

היה לו הכל. 

הוא היה לוהט,

מעט שרירי עם קצת בטן,

היה לו קול נהדר,

ומסתבר שהוא גם טוב עם ילדים. 

הארי לא יוכל לשלוט בעצמו. 

הוא לא יצליח להחזיק מעמד בשאר הבילוי הזה, ועוד פחות מכל שנת הלימודים. 
הוא עמד להתבאס. 
הוא חש מספר זוגות עיניים בוהות בו ואז הבין שהוא נאנח בקול. 

לעזאזל, הוא כבר איבד שליטה על עצמו.

“באדי, אתה בסדר?” (באדי כאילו ידידי) ליאם שם יד על זרועו של הילד. "כן, כן, אני פשוט עייף מהנסיעה. אני חושב שאני אחזור לחדר שלי ואשכב." ליאם הנהן, וכל הנערים נופפו אליו כשעזב את החדר. 

הארי חזר במהירות לחדרו, מנסה לוודא שיש לו את הזמן המרבי לבדו לפני שנייל יחזור. 

לאחר שחזר לחדרו, הוא נשכב על מיטתו וכיסה את עיניו בידיו. 

הוא היה צריך להתאפס על עצמו. 
אחרת הוא עומד לדפוק את השנה שיכולה להיות נהדרת. 

כשהוא שוכב שם, מוחו החל לנדוד אל אותו ילד שזוף עם זרועות שריריות ושיער רך. 

הוא נאנק שוב כשהרגיש שהוא ניהיה חצי קשה. 

הוא רק פגש את הבחור ועכשיו הוא מתחיל להתגבר על המחשבה על זרועותיו. 

מה נכנס אליו? 
האם הוא באמת היה כל כך מתוסכל מינית? 

הוא באמת היה צריך להפסיק לחשוב עליו ככה, אחרת הוא יצטרך לשלוף את הקופסה הסודית שלו, אולם הוא לא יכול היה לעשות זאת מכיוון שהוא לא בטוח מתי נייל יחזור והוא לא רוצה  להסתכן בכך שחבר שלו יתפוס אותו במצב כזה. 

נייל יכנס אליו ויראה אותו מאונן, הוא יכל להתמודד עם זה, אבל הוא לא יוכל להתמודד אם נייל יכנס בזמן שהוא עם דילדו שנדחף לו בתחת. 

זה יצטרך לחכות עד מאוחר יותר. 

לעת עתה, הוא פשוט יאונן במהירות במקלחת.  הוא נכנס לשירותים פשט את בגדיו ונעל את הדלת מאחוריו. 

הוא הביט בעצמו במראה וראה שהפטמות שלו כבר ורודות ונפוחות.  הוא החליק אגודל על אחת מהת ונשאף בחדות. 

הוא פתח את וילון המקלחת הדליק את המים וחיכה שיתחמם לפני שייכנס פנימה.  המים הלמו על גבו המתוח והוא נרגע, פולט אנחה חזקה.  הוא תפס את סבון האבטיח שלו, פתח את פקק וזילף מעט בידיו, יוצר קצף נחמד לפני שפשף אותו על כל פלג גופו. 

הוא גרר את אצבעותיו מטה אל כפתור בטנו, ואז לחלקו התחתון, אוחז בבסיס הזין.  הוא התחיל לשאוב אותו, ידו השנייה הולכת מאחוריו, עוקב אחר סדקו ואז טובל פנימה, מקניט את חורו. 

YOU WILL BRING ME HOME {l.s Translated} Where stories live. Discover now