YOU WILL BRING ME HOME {l.s Translated}

האפילוג

הארי הלך לאט במורד המעבר, זרועו שלובה עם זו של אחיו.  הם נפרדו ליד המזבח, אשטון הולך ימינה כדי לתפוס את מקומו לצד רובין, והארי הולך שמאלה.  הם עמדו שם למעלה, גבוהים וגאים, כשהם מביטים אל האספה הקטנה של חבריהם בכיסאות מתקפלים.  אן החליטה לא לעשות את החתונה בכנסייה ובמקום זאת בחרה לקיים את הטקס בחצר האחורית שלהם.  לפתע, השיר עבר לפתיחת החתונה וכולם קמו ממושביהם ופנו לראות את אן הולכת במעבר.  היא כמעט ריחפה במורד המעבר, ידיים אוחזות בעדינות את הזר שלה לפניה.  בני הדודים הצעירים של הארי, איימי וסם, החזיקו את הרכבת שלה, מוודאים שהיא לא תיתפס בשום דבר.  השמלה שלה הייתה פשוטה אך אלגנטית.  זו הייתה שמלה לבנה טהורה ללא יהלומים או תכשיטים או משהו צעקני.  הוא ישב על הקצוות הרחוקים של כתפיה וצלל למטה כדי ליצור קו צוואר מתוק.  היה לה איפור קל, רק כדי להדגיש את תווי פניה, והשיער שלה היה מרופד.  היא חייכה אל כולם כשעשתה את דרכה במעבר, והובילה את הבנות הצעירות למקומותיהן בשורה הראשונה ברגע שהגיעה למזבח.  הארי הושיט את ידו וידא שהיא לא תמעד.  היא נישקה אותו על הלחי והוא החזיר אותה, לוחש שהיא נראית יפה.  "אני אוהב אותך אמא."  אן צבטה את לחיו.  "אני אוהב אותך גם בובה."  היא הסתובבה והתמודדה מול רובין, שהחיוך הכי גדול על פניו.  הוא החזיק את ידיה בידיו והם פשוט עמדו שם, מאושרים.  "אהמ," אמר הכומר.  "עכשיו, קיבלתי הנחיות ברורות מהגברים הטובים ביותר לשמור על זה קצר, אז בואו נתחיל עם זה. אן, הנדרים שלך, בבקשה."  הארי שלף פיסת נייר מכיסו האחורי והחליק אותה לתוך ידה של אמו.  היא פתחה אותו בידיים רועדות וקראה אותו בקול.  "רובין. אתה אהבת חיי. לפני שנתיים איבדנו בן משפחה, בעלי ואבא של הבנים, ולא חשבתי שאוכל להמשיך הלאה. רציתי  להגן על עצמי ועל הבנים שלי מאי פעם להיפגע שוב, אז שמרתי נדר שאגדל את הבנים בעצמי ואכבד את דס בכך שלא אמשיך הלאה. אבל זה בסופו של דבר פגע במשפחה שלנו. כולנו היינו אומללים כי אני לא מרוצה. הבנתי  שלא עמדתי במשאלתו של דזמונד בכך שאשאר לבד כי אני יודע שהוא היה רוצה שאהיה מאושר. זה כל מה שהוא אי פעם באמת רצה. ואז פגשתי אותך, והכל השתנה. סוף סוף שמחתי שוב. וזה גרם לתינוקות שלי  שמחים. חיי השתפרו כל כך בשנתיים האחרונות, הכל בזכותך. אז, תודה, רובין. תודה על הכל. אני כל כך מתרגשת לקרוא לך בעלי ולבלות איתך את שארית חיי.  "  אן ניגבה את דמעותיה וקיפלה את הנייר שלה בחזרה.  רובין סחף גם כמה דמעות, והארי שמע כמה אפים נוקפים בקהל.  "תודה, אן. עכשיו, רובין, הנדרים שלך."  אשטון הושיט לאיש את נדריו ורובין פרש את דף הנייר.  "אהמ, הנדרים שלי לא קרובים כמו שלך, אבל אני מניח שאני עדיין אקרא אותם. גם איבדתי מישהו מאוד קרוב אליי לפני כמה שנים. אשתי, סיסי. וכמוך, ועוד רבים אחרים  מי שהתאבל, התרחקתי מאהבה. הייתי יותר מדוכא ממה שהייתי אי פעם, אבל רק האשמתי את הצער. אבל שיקרתי לעצמי. הייתי כל כך מדוכא בגלל הבדידות. הייתי אבוד לגמרי.  התלבטתי, ניסיתי למצוא את המקום שלי בחיים. התחלתי ללכת לטיפול, אבל לא השתפרתי. ואז, האישה היפה הזאת שעמדה מולי עכשיו נכנסה לחיי. וזה היה כמו סדן.  הורדתי מהחזה שלי. יכולתי לנשום. עזרת לי להתחיל לנשום שוב, אן, ואני אוהב אותך על זה."  דמעות נוספות זלגו לאחר שרובין סיים לדבר, והארי אפילו ראה כמה דמעות על לחייו של הכומר.  "אוקיי, עכשיו, לחלק הטוב."  הכומר שלף את התנ"ך שלו ופתח אותו.  הוא קרא לטבעות וניאל קם מהשורה השנייה והושיט אותן לאן ורובין.  "אז, בדרך כלל הייתי עובר את כל נדרי הנישואין, אבל כרגע אני מקבל מבטים מהבנים משני הצדדים שלי, אז אני הולך לסכם את זה. רובין, אתה לוקח את אן להיות נשואה שלך כדין  אשה?"  רובין החליקה את הטבעת על אצבעה.  "עידו."  "אן, האם את לוקחת את רובין להיות בעלך הנשוי כדין."  אן שמה את הטבעת על האצבע של רובין.  "עידו."  הכומר סגר את ספרו.  "אז, בכוח הנתון לי, אני מכריז עליך כעת בעל ואישה."  אן ורובין רכנו פנימה והתנשקו באהבה.  אשטון והארי עשו פרצופים סתומים זה לזה ואז הארי הביט החוצה אל קבוצת האנשים שצפו.  הוא תפס את עינו של לואי ונשף לעברו נשיקה.  לואי התנהג כאילו תפס את הנשיקה בידו ואז הצמיד את אותה יד למפשעה שלו, ושלח קריצה להארי.  פניו של הארי האדימו והוא הביט סביבו, בתקווה שאף אחד לא שם לב לחילופי הדברים המלוכלכים.  הארי מצא את לואיס מאוחר יותר באותו ערב בקבלה.  הוא היה בבר הפתוח, ופטפט עם הברמן.  הארי ניגש מאחוריו וכרך את זרועותיו סביב האמצע של לואי, מנשק קלות את כתפו.  "היי, מותק. התגעגעת אליי?"  הארי הנהן לתוך כתפו של הילד.  "רוצה משקה? אני יכול להשיג משהו פירותי בשבילך."  הארי הנהן שוב והתפרק מלואי.  הוא עמד מול לואי ונשען על הבר, רק בוהה בחבר היפה שלו.  "הנה לך, בובה. משקה יפה לילד יפה."  הארי הסמיק ולקח את המשקה מהברמן.  לואי הסתכל על האיש.״ היי, סטן, יש לו חבר. אז למה שלא תלך לעשות פורנו בזמן שאני מפנק את החבר היפה שלי במציצה בשירותים.״  לואי לקח את ידו של הארי שלא אחזה במשקה שלו וגרר אותו לצד השני של האוהל.  "אבא, אתה מביך אותי."  לואי העביר את הערתו.  "מותק, אני רוצה שכל העולם ידע שאתה שלי. אני לא רוצה שעוד בנים ינסו לגנוב אותך ממני. ואת יודעת מה? מתישהו, אני אשים טבעת יפה על האצבע היפה שלך,  וכולם יידעו שאתה שייך לי."  הוא משך את הילד סמוך לחזהו ונישק אותו.  הארי ייבב כאשר לואי נשך את שפתו ואז נסוג לאחור.  "אבא, יש לי הפתעה בשבילך. בוא ניכנס הביתה."  הארי לקח את ידו של הילד הגדול והוביל אותו חזרה אל הבית, מוודא שאף אחד אחר לא יראה לאן הם הולכים.  הארי משך את לואי לחדרו והושיב אותו על המיטה.  "אבא, אתה רוצה לראות את ההפתעה שלי?"  לואי הנהן וליקק את שפתיו.  עיניו היו מלאות תאווה ורעבות.  "בסדר. אתה חייב לעצום את העיניים."  לואי ציית וכיסה את עיניו בידיו.  הארי וידא שהמבוגר לא מציץ ואז התחיל להסיר את בגדיו.  הוא ציחקק קצת כשהתאים את עצמו מחדש.  "בסדר, אבא, פקח את העיניים."  לואי משך את ידיו מפניו ופיו צנח כשראה את המראה מולו.  הארי לבש זוג תחתונים שחורים שעומדים בניגוד מושלם לירכיו הלבנות.  הרתמה שלואיס קנה לו הייתה קשורה על החזה שלו והצווארון, עם הרצועה מחוברת, היה סביב צווארו.  "הו, לעזאזל, מותק. אתה נראה כל כך יפה בזה. אתה מתכוון לתת לי לשלוט בך בזמן שאתה לובש את זה? הממ? משוך ברצועה הזו בזמן שאני מקפיץ אותך על הזין שלי?"  לואי משך קלות ברצועה והארי ייבב.  "אבא, בבקשה, תזיין אותי. רוצה את זה כל כך."  לואיס חייך.  "בסדר, מותק. תשכב על המיטה עם רגליים פשוקות."  הארי ירד במהירות על המיטה, ממלא אחר הוראותיו של לואי.  "אני הולך למשש אותך, מותק. איפה הסיכה שלך?"  הארי יילל, הזין שלו חזק בכאב.  "מגירה ליד המיטה."  לואי הנהן ופתח את המגירה.  הוא כרע בין רגליו של הארי והעביר את אצבעותיו על התחרה.  הארי הרים את ירכיו למעלה, מנסה להשיג סוג של חיכוך.  עם זאת, לואיס לא אכל מזה, ומיהר ללחוץ את ירכיו על המיטה, והצמיד אותו.  "הישאר בשקט או שאני אצטרך להעניש אותך."  הארי הנהן ושוב ייבב.  "גע בי, אבא, בבקשה."  לואיס התיישב בחזרה, התכופף בשקט.  "אתה יודע, הארי, אני השולט. אתה מקבל ממני פקודות, לא להיפך. מבין?"  הארי לא ענה, עסוק מדי בניסיון להישאר בשקט.  לואי סטר על ירכו בחדות והארי קימר את גבו.  "מבין?"  "כן, אבא. אני מבין."  לואיס ליטף את איברו דרך התחתונים.  "ילד טוב."  ואז, ללא אזהרה מוקדמת, הוא משך את תחתוניו של הילד ומצץ את הזין של הילד לתוך פיו.  "אבא, כל כך טוב. כל כך טוב, אבא."  לואי ליקק ברשלנות את לשונו על הביצים של הילד ואז ירד למטה, ליקק את החור של הילד.  הארי ייבב עוד יותר ולואי הוסיף אצבע ליד פיו.  הוא דפק את הארי על אצבעותיו ולשונו לזמן מה, והוסיף עוד כמה עד שהגיע לארבע אצבעות.  הארי התפתל על המיטה שמעליו, אבל לואי הניח לו להיות, בידיעה שהוא מנסה בכל כוחו להישאר בשקט.  לבסוף הוא החליק את אצבעותיו ולשונו החוצה, הארי מיילל לעברו כי הוא הרגיש ריק.  "בסדר מותק. אני הולך לשכב על המיטה ואתה תעלה עליי."  לואיס הסיר את בגדיו והתיישב לאחור על ראש המיטה, טפח על ירכיו בצורה מזמינה.  הארי זחל אליו והתבונן איך הוא משפריץ חומר סיכה לתוך ידו ומשפשף אותו על כל הזין הגדול שלו.  "פרוס אותי, מותק. רוצה שתזיין את עצמך על הזין הגדול של אבא."  הארי ישב על ירכיו של לואי והושיט את ידו מאחוריו, מנסה לסדר את הזין של לואי עם החור שלו.  הוא יישר אותם ושקע באיטיות מטה, מתנשף כשהרגיש את הראש מחליק פנימה. הוא ירד לאורך כל הדרך ועצר, התחת שלו יושב חזק על ירכיו של לואי.  לואי עיסה את לחיי ישבנו ונתן לו סטירה צורבת.  "תמשיך, מותק. תקפיץ לי."  הארי ציית לפקודה והחל לקפוץ.  הוא פלט 'אה אה אהה' קטן עם כל הקפצה והוא הרגיש את הזין של לואי ליד הערמונית שלו.  לואי החליט להשתלט ותפס את הרצועה, משך בה כך שראשו של הארי נפל לאחור.  לואי ליקק ומצץ את צווארו החשוף של הילד והארי יילל.  לואי כרך את זרועו סביב מותניו של הארי והניח יד על הזין הקטן והאדום של הארי עם האחר שלו.  הארי ייבב על כל ההנאה שהוא חש.  זה היה פשוט יותר מדי.  "אבא, הולך לגמור."  לואיס הניד בראשו.  "לא, מותק, אתה גומר כשאני אומר."  הוא תפס שוב את הרצועה, שומר בה אחיזה יציבה.  "אנחנו הולכים לגמור באותו הזמן, ילד מותק. בפעם הבאה שאמשוך את הרצועה הזו, אתה גומר."  הארי הנהן ויבב בפאתטיות.  הכל הרגיש כל כך טוב.  לואי משך את הרצועה פעם אחרונה והארי בא בבכי רם, בזמר פרץ עד לצווארו.  לואיס שחרר את המטען שלו לתוך החור של הארי ואז יצא ממנו, הארי מייבב חרש.  לואי הוציא סמרטוט רטוב מהשירותים וניגב את שניהם, ואז חזר למיטה עם הילד שלו.  "אבא, תוריד לי את הרתמה, בבקשה. זה חופר לי בחזה."  לואי הנהן ועזר לילד לצאת מהצווארון והרתמה שלו.  הוא השליך אותם על הרצפה ליד המיטה ואז משך את הילד אל חזהו, מנשק את תלתליו.  "מותק אתה הכי טוב."  הארי זמזם.  לואי נסוג לאחור והטה את סנטרו של הארי, ואילץ אותו להביט בו.  "אני מתכוון לזה, מותק. את כל מה שאי פעם רציתי. את מרגישה לי כמו בית. בכל מקום שאנחנו נמצאים, את מביאה אותי הביתה. אני אוהב אותך, ואני רוצה לבלות איתך את שארית חיי. מותק,  אני יודע שאנחנו צעירים. אני יודע שאתה רק בן 17 ואני רק בן 19, אבל אני יודע שאני רוצה להתחתן איתך מתישהו. מה את אומרת, מותק?"  לואי הביט בו, מתחנן לתשובה.  הארי חייך
" עידו. "