לפני תחילת הפרק עימי הסליחה לטליה :)
אני אעלה לך עוד פרק היום.
~~~~~~~~
הארי התעורר למחרת בבוקר רענן והרגיש הרבה יותר טוב עם כל המצב של לואי. עכשיו הוא ידע שאם לואי ידחה אותו, זה לא בגלל שהוא סטרייט.
הוא התיישב והלך להתקלח כראוי, בניגוד למה שהיה לו אתמול. הוא שר לעצמו כשהוא קירצף את עצמו ושטף את תלתליו הסוררים.
נייל התעורר על ידי הארי שיצא מהשירותים וזמזם שיר. הוא צפה בחברו הטוב ביותר עושה את דרכו אל השידה שלו ואז קם.
"בוקר, ה" (כאילו H באנגלית) הארי הסתובב. "בוקר, ני. אתה רוצה ללכת לקבל ארוחת בוקר מחדר האוכל?" נייל הנהן.
הבנים לבשו את מדיהם ואז ירדו במסדרון לחדרו של זאין. הארי דפק על הדלת פעמיים והדלת נפתחה על ידי ילד חיוור ורך למראה עם שיער ורוד.
" אממ, הארי ונייל, נכון?״ הבנים הופתעו מכך שהבחור הזה יודע את שמותיהם.
"כן. אתה בטח מייקל." הילד ורוד השיער הנהן בראשו פתח את הדלת והכניס אותם פנימה. זאין ישן במיטתו, מחבק את כריתו באופן חמוד.
הארי ניגש אל הילד ונענע בעדינות את כתפיו הצנומות. "זאניפו, הגיע הזמן לקום, חבר. אנחנו צריכים ללכת לאכול ארוחת בוקר." זאין נאנח ומלמל משהו לא מובן.
"זאין, בוא. אם לא תקום לא תזכה לראות את ליאם." סוף סוף התיישב זאין, מחכך את השינה מעיניו.
"הנה לך חבר. עכשיו, זמן לארוחת הבוקר."
זאין תפס את מדיו ונכנס לשירותים כדי לשטוף את פניו ולהתלבש. כשיצא החוצה, הנערים ירדו במדרגות יצאו מהדלת, והשאירו את מייקל בחדר.
שלושת הנערים הגיעו לחדר האוכל, מצחקקים וצועקים, מדברים על חלום שחלם לנייל על כמה ננדו סקסיים מאוד.
לאותו ילד הייתה האהבה המוזרה ביותר כאשר הם פרצו דרך הדלתות הגדולות והאלגנטיות, עיניהם החלו מיד לחפש אחר חבריהם האחרים.
זאין הבחין לבסוף בשני הבחורים שישבו ליד שולחן בצד הרחוק של המסדרון.
הם תפסו כמה צלחות ומילאו אותם, נייל בהכי הרבה אוכל, והם פנו לשולחן של ליאם ולואי.
ליאם ולואי היו בשיחה עמוקה כשהבנים הגיעו לשולחן שלהם.
"היי, בחורים, זה בוקר מקסים. לו-באר, ישנת טוב? אני יודע שליאם נהיה די קולני כשהוא חולם חלום מלוכלך, אז אני מקווה שהוא היה שקט אמש."
ליאם הכה את ראשו. "היי, זה פרטי! מה לעזאזל לא בסדר איתך?" נייל נחר, מאושר שקיבל עלייה מהבחור הרגוע בדרך כלל.
לואי הסמיק מכל הדברים המלוכלכים שאמר נייל. הוא לא ידע אם אי פעם יהיה לו מספיק נוח לומר דברים מיניים כאלה באופן אגבי סביב אנשים.
אוליי ככה זה שיש חברים. זה לא כאילו היה חף מפשע לגמרי. הוא התגנב מהבית פעם אחת והלך למועדון.
הוא פגש שם בחור, ובכן, בואו נגיד שלואי הוא בהחלט לא כזה תמים.
הוא התגנב החוצה עוד כמה פעמים לאחר מכן, התחבר עם בחור אחר בכל פעם. זה גרם לו להרגיש מלוכלך, אבל זו הייתה תשומת הלב היחידה שהוא קיבל, מלבד משפחתו.
"חבר, מעולם לא ענית לשאלתי. האם ישנת בסדר?" לואי הנהן.
"כן כן לגניחותיו בכל עת." לואי גיחך אל הבלונדיני, תוהה מאיפה כל הביטחון החדש הזה.
הוא מעולם לא היה אומר דבר כזה לפני שפגש את הבחורים האלה.
אולי הם הוציאו לואי חדש.
"וואו, לטומו יש קצת סאס. אני אוהב את זה." נייל מחא כף יד על גבו של לואי.
"לו, בוא, לא גם אתה. אני מקבל מספיק את החרא הזה מנייל." לואי משך בכתפיו.
"סליחה, חבר, הייתי חייב. זה היה מצחיק מדי מכדיי לא לומר."
ליאם הניד בראשו וחזר לביציו, נשען מעט קרוב יותר לזאין שלידו. זאין נאנח בתוכן והניח את ראשו על כתפו של הילד השרירי.
קבוצת החברים סיימה עם ארוחת הבוקר ויצאה לשיעורים שלהם. ליאם ולואי היו רוב השיעורים שלהם יחד, ואת אלה שלא הם חלקו עם הבחורים האחרים.
ליאם ולואי יצאו לשיעור החשבון שלהם. לואי כבר החל את חשבון Calculus בשנה שעברה, אך הוא נאלץ לקחת אותו מחדש מכיוון שלא הרוויח את הקרדיט כשהעיף אותו.
חשבון היה משעמם, אבל הם הורשו לשבת עם מי שהם רוצים, אז זה יתרון. לאחר מכן, לואי ערך ספרות אנגלית עם זאין, כימיה עם ליאם, היסטוריה עולמית עם ליאם וזאין, ואז ארוחת צהריים. אחרי ארוחת הצהריים הייתה דרמה עם הארי, שעור חופשי, ואז חדר כושר עם ליאם.
חדר הכושר היה נורא מכיוון שהם היו צריכים לעשות את בדיקות הכושר שלהם. לואי נכשל בכמה מהם, אך הוא הצליח מאוד במבחן הזריזות. זה היה כל זה שרדף אחרי אחיותיו ברחבי הבית.
ליאם עמד בכל הבדיקות כצפוי. במיוחד מבחן חוזק פלג הגוף העליון. את זה הוא עשה הכי טוב בכיתה.
"אז, הארי דיבר איתי הוא אמר שהוא רוצה להראות לך את הגן. אני אצטרף אליך, אבל יש לי ילד שמזווגים לי למורה, ונייל וזאין מתכננים עם ניק. אם אתה רוצה ללכת, אני חושב שזה ישמח את הארי באמת. " השניים שהו בחדר ההלבשה לאחר התייבשותם. "כן, זה נשמע כיף." ליאם חייך. "נהדר, אז. הוא יאסוף אותך בחמש." ליאם השליך את חולצתו ושני הנערים יצאו מחדר ההלבשה.
אם יש טעות זה כי אני גמורה מעייפות אז תרשמו ומחר אני אתקן
אה ולמי שלא הבינה ליאם אמר ללואי שמחר הוא והארי ילכו לגן כאילו לגינה ולכל האיזור שם
YOU ARE READING
YOU WILL BRING ME HOME {l.s Translated}
Fanfictionהארי הוא סטודנט מעט פופולרי בן 16 בבית הספר לבנים ווד קרסט. לואי הוא ילד חדש, בן 18 עם בעיות פחד קלות. הארי עוזר ללואי לקבל את עצמו כמו שהוא והם מתאהבים, אך בדרכם נובעות גם בעיות. All writing rights go to @the_feminist_thumb All binding rights g...
